היום השישי: מדבר סהרה עוד שלושה דברים שלא ידעתם (וגם אני לא) על מרוקו: 1. המרוקאים לא מדברים אנגלית. בבית ספר לומדים צרפתית כשפה שנייה ובכלל לא לומדים אנגלית. בהתאם גם השלטים ברחובות ובכבישים הם בערבית ובצרפתית בלבד. 2. אפרופו לימודים, יש במרוקו חוק חינוך חובה רק עד גיל 13, ובגלל עומס בבתי הספר הילדים …
היום החמישי: הדרך לארפוד טאג'ין - יש ספינג' - יש קוסקוס - יש היום זה קרה. בארוחת צהריים אכלתי קוסקוס - והיה טעים ממש. בהתחשב בזה שאני מכירה רק את הקוסקוס המוכן שקונים בסופר, אני יכולה להגיד שההבדל בולט מאוד ושהקוסקוס האמיתי עולה עשרות מונים על זה המוכן. הדבר היחיד המוזר היה שהקוסקוס פה הוגש …
היום שלישי: Chefchaouen שפשואן (Chefchaouen) - עיר עם שם שנשמע כמו ניסיון לדחוף כמה שיותר עיצורים למילה אחת - היא עד כה הסיבה הכי טובה לנסוע למרוקו. אומנם זו חתיכת נסיעה - משהו כמו 4 שעות מרבאט, אבל לגמרי שווה. זו עיר של 60 אלף תושבים ששוכנת בין שני הרים, שלמישהו עם דמיון ממש מפותח …
קודם וידוי: קוראים לי איריס ואף פעם לא הייתי עם ההורים שלי בחו”ל. בעצם נכון יותר לומר שאף פעם לא נסעתי עם ההורים שלי לחו”ל, כי קרה ששלושתינו נמצאנו פיזית באותו חו”ל באותו זמן. זה קרה לגמרי במקרה לפני 25 שנה, כשנסעתי ליוון ולטורקיה עם חברה. זה היה הטיול-אחרי-צבא העלוב שלי, שבכלל התקיים בסוף שנה א' באוניברסיטה. …
חוק טבע ידוע הוא שכשתאלם תרועת הקייטנות תמצאו את הילדים שלכם סרוחים מול הטלוויזיה. המתוקים יקומו בצהריים, נפוחים משינה, ינהמו משהו לא ברור כשיחלפו על פניכם במסדרון ואז ינחתו בכבדות על הספה, מותשים מהמאמץ. הפעילות הספורטיבית הכי משמעותית שהם יעשו בזמנם הפנוי - וכל זמנם הרי פנוי - תהיה לחפש פוקימונים, אבל גם זה ממש …
אז הבוס קורא לי יום אחד למשרד שלו. "את שומעת", הוא חצי-התנצל כשהתיישב בכורסת העור, "יש איזו עבודה מחורבנת שחייבים לעשות. ניסיתי להתחמק אבל זה ממש חשוב. מחויבות עיתונאית וכל זה. אני יודע שזה הרבה שעות נוספות ולא משלמים על זה תוספת, אבל אין ברירה מישהו חייב לעשות את זה". "ברור", אני מהנהנת בהבנה, "אם …
Love, exciting and new" Come aboard, were expecting you Love, lifes sweetest reward "Let it flow, it floats back to you יום רביעי, 8 בערב, מתישהו בסוף שנות ה-70. מהמרקע עולה מנגינת הפתיחה של עוד פרק בסדרה "Love Boat" ואני יושבת מרותקת למסך. המחשבה שאיפשהו בעולם יש אוניות פאר כאלה, חופים קסומים כאלה ומקומות רחוקים …
המשך יום #13 המשכנו בדרכנו לאורך חופי האוקינוס האטלנטי, ומצ'רלסטון עברנו ל-Savannah שבמדינת ג'ורג'יה. ותשמעו, זו עיר מקסימה! אחת היפות שהייתי בה בארה"ב. כמעט כמו כל הערים בארה"ב הרחובות שלה מסודרים בשתי וערב, אבל פה בכל מפגש רחובות שני יש פארק מרובע קטן, מעין כיכר מרובעת, עם גן מוצל, שבילים, ספסלים ומזרקות, ובכל הפארקים האלה …
יום #11 את הלילה עשינו בעיר הנידחת והלא-חשובה Wilson שבצפון קרוליינה, שכל תפקידה היה לחלק לנו את הדרך הארוכה מווירג'יניה לדרום קרוליינה. בבוקר - שהיה בוקר יום ההולדת שלי - אלון הביא לי ארוחת בוקר למיטה (מחדר האוכל של המלון, אבל עדיין) והילדים נתנו לי במתנה בושם שקנו באחד המולים. אחר כך יצאנו דרומה לכיוון ל-Myrtle …
המשך יום 7# יצאנו מוושינגטון מערבה דרך בית הקברות ארלינגטון, ונהגנו לאורך כביש 66 המפורסם. הדרך הפכה מהר מאוד לכפרית וירוקה, ומכל עבר צצו שלטי פרסומת ליקבים שבאיזור. החלטנו בספונטניות לצאת מהכביש המהיר ולהיכנס לאחד היקבים, וגילינו דרך שמתפתלת כמה קילומטרים בתוך היער עד לבית חווה מקסים שצמוד אליו כרם גדול ויקב קטן בשם Philip Carter. …
