חודש שביעי: גברים בעבודה

את החודש הזה התחלנו פעמיים. בפעם הראשונה הפסקנו אותו די בהתחלה והחלפנו אותו בחודש שציין את הגעתה של שיידי למשפחה. בחודש אחרי השלמנו את מה שהתחלנו.

החודש הזה נועד כולו ללמד את גיא מטלות שנחשבות "גבריות", כמו לתקן פנצ'ר ולעשות ברביקיו. ברוח הזמן, גיא זכה ללמוד גם את המטלה הגברית שהיא קיפול כביסה. בהתחלה הוא קצת התמרד וטען שאני מנצלת הזדמנויות ושזו ממש לא מטלה גברית, אבל אני טענתי שזה גברי בדיוק כמו להחליף פנצ'ר. בלית ברירה הוא זרם ולמד את המלאכה.

באחד מסופי השבוע אלון לימד אותו גם לעשות מנגל. גם איתמר למד את המלאכה הזו בשנת הבר מצווה שלו, ויש לציין שזו אחת המלאכות שהוא מתמיד בהן עד היום (בשונה למשל מהחלפת פנצ'ר שחוץ מהלימוד התאורטי עוד לא יצא לו התנסות מעשית, תודה לאל). איתמר מאוד שמח שגיא ילמד גם להכין את הפחמים, להדליק ולצלות את הבשר (מסיבות אידאולוגיות אין אצלנו כניסה למנגל גז, רק פחמים) ויחלוק איתו בנטל:) גיא, שחשב שלעשות מנגל אומר לזרוק את הבשר על האש ואחרי כמה דקות להוריד, די הופתע מכמות העבודה שכרוכה בעסק הזה.

לימדתי אותו להחליף נורה. איכשהו התברר שהוא כבר ידע. לא ברור לי איך ומאיפה. אז התמקדתי בכללי הבטיחות – לכבות את החשמל לפני שמחליפים, לא להיות יחפים וכו'.

מה עוד עושים גברים? מחליפים פנצ'ר כאמור ובונים אוהל. את האוהל בנינו, אבל הפנצ'ר נדחה שוב ושוב. או שהיה חם מאוד, או שהיה חשוך מדי או קרעכצן אחר. מקווה שנשלים את זה במועד אחר. אם לא, יום אחד בגיל 30 גיא ייתקע עם פנצ'ר בחיפה ויתקשר לאלון שיבוא להחליף לו. זה יהיה עונש הולם על דחיינות. לגבי האוהל, בעוד אני זכרתי שיש לנו אוהל ענק שמאוד מסובך לבנות אותו -כזה כמו פעם, עם יתדות וחבלים – התברר שכבר לפני כמה שנים התחדשנו באוהל שמקימים בשנייה. אז יצא שהמשימה הייתה מאוד קלה. כדי לא לצאת פארש לגמרי, חיזקנו גם את האוהל הזה ביתדות. למען האמת, החלק שגיא הכי אהב בבניית האוהל היה לדפוק את היתדות בפטיש.

מלאכה נוספת שגיא התנסה בה החודש הייתה בניית מחסן. יצא שקנינו מחסן מעץ לחצר, כזה שבונים בהרכבה עצמית, וגיא עזר לאלון להרכיב אותו. הוא למד איך לסדר את החלקים, להסתכל בשרטוט, לדפוק בפטיש וכל שאר הדברים שכרוכים בבניית מחסן. כשחושבים על זה, זה די כמו לבנות בלגו, ובזה הוא תמיד היה מעולה.

מעייף כל הגבריות הזאת.

אז היה חודש מלא טוסטסטרון, זיעה וקצת נינוח של מרכך כביסה. למרבה הצער, עכשיו שנת הבר מצווה נכנסת להקפאה נוספת בגלל הסגר. אין לדעת אם עוד נזכה לחדש אותה. באסה ממש.

גמר חתימה טובה לכולם!

4 תגובות בנושא “חודש שביעי: גברים בעבודה”

  1. כל הכבוד על החודש הגברי הזה (במיוחד קיפול הכביסה!). הקורונה הזאת מאתגרת במיוחד ובכל זאת אתם מצליחים לקיים את שנת הבר מצווה כמו גדולים. עכשיו שמזג האוויר מתחיל להשתפר, תוכלו לדעתי להקצות יום אחד לנושא הפנצ'ר. נראה לי שגיא יהנה מזה לא פחות מאשר למנגל, לבנות מחסן, להקים אוהל או להחליף נורה (שלא לדבר על לקפל כביסה). אגב אצלנו עד לפני כמה שנים מי שגיהץ היה בעלי. הוא הפסיק כשנותח בכתף, אני השתלטתי על המלאכה ומאז זו הטריטוריה שלי (למרות שהוא בשקט היה יכול לחזור לכך).
    ואגב לגבי האוהל הקודם המסובך – כשהייתי קטנה יותר מגיא (11-12) הורי קנו אוהל אמריקאי כזה עם הוראות מכאן עד ג'מייקה ויצאנו לקמפינג הרבה, ובסוף אני הייתי היחידה שבכל פעם צלחתי את האתגר של איזה חלק בעצם מתאים איפה. יש מצב שגיא היה מתגבר גם על זה. אלופים אתם, תמשיכו ככה

    אהבתי

    1. לגהץ זו בלי ספק עבודת הבית השנואה עלי ביותר, עם היחס הגרוע ביותר בין השקעה לתוצאה. כבר לפני שנים עשינו לזה לאאוטסטרסינג. וסחתיין על הקמת האוהל! בהחלט זכרון ילדות מעצים. שנה טובה!

      Liked by 1 person

כתיבת תגובה