Sapporo -Asahikawa

יום 1 – Sapporo

קמנו עם עיניים גדולות ורצון לבלוע הכל, תרתי משמע. רצינו לנסות מלא דברים ב-7 eleven (הידוע בכינויו שבע אילבה) ובמתחרה הגדול שלו Lawson. רצינו לטעום את כל המשקאות במכונות האוטומטיות שברחוב, רצינו לאכול את כל מנות הפלסטיק שמוצגות בחלונות הראווה של vמסעדות, ורצינו ורצינו. היינו צריכים להזכיר לעצמנו שיש לנו עוד שלושה שבןעות פה ושאין לחץ, נספיק הכל.

ועדיין, לא יכולנו לוותר על הפנקייק היפני התפוח והפלאפי לארןחת בוקר. מצאנו מקום שמגיש כאלה ליד המלון (Espresso D Works) והתיישבנו. אחחח הפנקייקים האלה זה דבר! איזה טעים יא-וולי. אוורירי כמו ענן.

אחרי ארוחת הבוקר חזרנו למלון לחכות לשחר ואיתמר שנחתו בעיר ועשו דרכם אלינו. בדרך קנינו להם כריכי סלט ביצים בסבן אילבן, כי ידענו שיבואו רעבים ויעופו על זה. הם הגיעו כמה דק אחרינו והיה איחוד מרגש ממש (בעיקר עם הסלט ביצים, וקצת איתנו).

אחרי שהניחו את הדברים שלהם בחדר (״מה זה, באסלה פה יש יותר כפתורים מבטלוויזיה״), יצאנו להסתובב בעיר.

קודם כל מפתיע כמה העיר הזאת גדולה ומפותחת יחסית לכמה שהיא נידחת. תחשבו נגיד שהייתם מגיעים לעפולה ומגלים שהיא כמו תל אביב. כזה.

דבר שני, גילינו שהמלון שלנו (Fairfield מרשת Marriot) אמנם בלי נשמה אבל ממוקם נוח מאוד במרכז העיר, כך שהלכנו רק ברגל.

דבר שלישי, היה מפתיע כמה חם היה. אני הזהרתי את כולם שיהיה קר בהוקאידו ואולי גם גשום, והנה תקפו אותנו 23 מעלות (בשמש זה חם!). כמובן שאין לי בעיה עם 23 מעלות ושמש, אבל ראיתי דיווח על זה שהחום הזה כל כך לא צפוי, שיש חשש שידחה את השלכת שאמורה להתקדם בימים אלה ממש. מאוד מקווה שלא.

את סיורנו בעיר התחלנו בשוק פירות הים Nijo Market. יש שם מלא דוכנים ובכולם היצע דומה – סרטנים שעירים ליד סרטנים רגילים (השעירים עולים כפול), צדפות, תמנונים, ביצי דגים, דגיגים מיובשים ועוד דברים מז׳אנר ה״הם אוכלים הכל, היפנים האלה״. דווקא דגים רגילים – טונה סלמון וכו' – לא ראינו שם. בין הדוכנים יש גם מסעדות פצפונות, איזאקיות כאלה, שאפשר לאכול בהן את התוצרת, ובאמת שאיו יותר טרי מזה.

המשכנו משם למגדל הטלוויזיה (TV Tower), שמהקצה שלו אפשר לעשות תצפית על העיר אבל אף אחד לא היה בעניין, אז המשכנו למגדל השעון (Clock Tower), שהוא העתיק ביותר ביפן וחוץ מזה אין לי מה להגיד עליו (היום הוא מוזיאון. לא נכנסנו).

מגדל הטלוויזיה נמצא בקצה של Odori Park, שהוא פארק ארוך שמשתרע לאורך כמה בלוקים. יצא שבדיוק היום היה שם פסטיבל אוכל עצום – Autom Festival – עם מלא מלא דוכנים של אוכל יפני, וכמובן שניסינו דברים – בירה סאפורו (בירה יפנית ידועה שהמקור שלה פה בעיר), גלידה מחלב הוקאידו (הם מאוד גאים במוצרי החלב שלהם מתברר) ותירס בגריל עם סויה (כנ"ל). איתמר רצה לנסות קיפוד ים, אבל לא מצא.

יריד האוכל הזה פתח לכולם את התאבון לצהריים, אז המשכנו משם לסמטת הראמן (Ramen alley).

סאפורו היא מולדת המיסו ראמן (Miso Ramen). זה ראמן שהבסיס שלו הוא מיסו (משחת סויה מותססת) – להבדיל למשל מהטונקוצו ראמן, שהציר שלו עשוי מעצמות חזיר ולכן שמן יותר). על הבסיס הזה הם אוהבים להוסיף את התירס המפורסם שלהם לצד התוספות הרגילות בז׳אנר (יש גם ראמן גבינות, אבל לא ניסינו כי זה מוזר מדי).

בסמטת הראמן שוכנות זו לצד זו מלא ראמניות זעירות, שבכל אחת מקום ל-5-10 אנשים גג (מה שאומר שמשפחה כמו שלנו ממלאת את המסעדה כך שקצת מאתגר למצוא מקום), וכולן מציעות וריאציות על מיסו ראמן. התיישבנו באחת מהן – Sapporo Ramen Haruka, שדורגה 4.8 בגוגל ובטריפאדוויזר (אלון טוען בתוקף שצריך לבדוק את שניהם ואין להסתפק רק באחד מהם). בגלל גודל המשפחה (או קוטן המקום) היינו צריכים להתפצל – קודם נכנסו 2 וכמה דק אחר כך עוד 3 – ואכלנו 5 קערות ענק של ראמן במחיר מצחיק של 127 שקל! כשיצאנן משם ראינו שנוצר תור ארוך בכניסה.

משם התגלגלנו לרחוב הקניות Tanukikoji. זה רחוב מקורה ארוך מאוד עם מלא חנויות, אבל רחוב קניות זה לא. כל החנויות יפאניות ומוכרות דברים מוזרים. אם אתם רוצים קניות תלכו ל-Odorinishi, שם יש חנויות כמו גאפ, H&M וזארה (הילדים הכריזו שביום הראשון לא קונים כלום. לך תתווכח עם זה). תפרנו את הרחוב הזה, שהוביל אותנו בסופו ישר חזרה למלון.

ברשימה שלי של דברים שצריך לראות בעיר היה גם את מוזיאון הבירה (Sapporo Beer Museum) ותצפית על העיר מ-Mount Moiwa לקראת השקיעה, אבל כששאלתי מי בעניין לא נרשמה התלהבות. כולם היו מותשים ורצו לנוח ולהתאפס על עצמם. זה היה סבבה מצידי. חוץ משני הדברים האלה נראה לי שהקפנו את ההיילייטס של העיר.

בערב, אחרי התעלפות רצינית של כולם, יצאנו לאכול. הייתה תמימות דעים שנלך על סושי, אז הלכנו לסושי מסוע לא רחוק מהמלון בשם Katsuissen. בסושי-מסוע מנות הסושי נעות בצלחות על מסילה. יש צלחות בצבעים שונים והמחיר נקבע לפי צבע הצלחת. בסוף סופרים את הצלחות – וככה משלמים. בכניסה היה תור של חצי שעה אבל זה רץ מהר. הזמנו מלא מלא אוכל, ממש עד שכולם הרימו ידיים ונכנעו. הכל עם דגים הכי טריים שיש, טונה שמנה, צלופח, סקאלופס, סלמון וכו', גם סשימי וגם ניגרי, ורולים וטמפורה ומה לא. היו לנו משהו כמו 40 צלחות. אז תשאלו כמה יצא החשבון? 540 שקל! לחמישה אנשים! פשוט מצחיק. לא יודעת למה אומרים שיקר ביפן.

זו ההמלצה שלי ליום טיול בסאפורו:

ארוחת בוקר ב-Espresso D Works (נפתח ב-8:00)-->   Nijo Market (נפתח ב-7:00)--> TV Tower (אפשרות לתצפית מלמעלה)--> Clock Tower (לא חובה)--> Odori Park (תלכו עד שיימאס לכם)--> Odorinishi (רחוב לקניות)--> ארוחת צהריים ב-Ramen alley (תלכו איפה שיש אנשים, לא תטעו)--> Tanukikoji (גם פה תלכו עד שיימאס)--> מוזיאון הבירה ו/או תצפית על העיר--> ארוחת ערב בסושי מסוע, למשל Katsuissen

יום 2 – Sapporo -Asahikawa

בבוקר לקחנו את האוטו השכור. גם פה הכל היה מתוקתק, הסניף נפתח ב-8 על הדקה, המסמכים כבר היו מוכנים לקראתנו, הפקידה עברה על הצק ליסט במהירות וביעילות, ליד הרכב כבר חיכה לנו אדם נוסף שווידא שהכל בסדר, ואדם שלישי הכווין אותנו ליציאה מהחניון. תענוג. כלקח מהטיול הקודם, שבו הילדים התלוננו שהיה להם צפוף ולא נוח, וגם כי היו לנו הרבה מזוודות, לקחנו הפעם את האוטו הכי גדול שהיה, עם 3 שורות ומושבים כמו כורסאות. להלן המפלצת:

נכנסנו ל-7/11 להצטייד בקפה וקצת נשנושים (אלון השביע את הילדים לנסות דברים חדשים כל יום והם מקפידים לעשות מה שאבא אומר) – ויצאנו לדרך.

התחנה הראשונה שלנו הייתה Hill of the Budha – פסל ענק של בודהה ליד בית הקברות של סאפורו, כחצי שעה נסיעה מהעיר. פעם זה היה סתם פסל בודהה ענק (1500 טונות) על גבעה, אבל אז החליטו שהוא מייצר תחושת אי נוחות בקרב המבקרים והחליטו להקיף אותו בגבעת בטון, שעליה פורחים בעונה (לא עכשיו) מרבדי לוונדר, ושממנה מבצבץ רק הראש שלו. בגבעה חצבו מנהרה שדרכה מגיעים אל הבודהה עצמו, ובדרך אליו עוברים על פני בריכת מים גדולה ורדודה שאמורה להכניס את המבקר למוד של קדושה וטהרה. לא יודעת לגבי זה, אבל המקום מאוד מרשים ומיוחד.

במתחם של הבודהה יש גם 40 פסלים שהם העתק של הפסלים הענקיים מאיי הפסחא וחיקוי מדויק של מעגל האבנים בסטונהנג׳. לא ברור למה כל זה פה ומה הקשר, אבל זה נחמד ומצטלם טוב.

משם נסענו ל-Furano והלאה ל-Shirogane Blue Pond. בדרך לבריכה הכחולה הילדים אמרו שהתמונות של המקום שבאינטרנט בטח עם פילטר ובמציאות האגם לא כזה כחול, אבל וואלה – אכלו את הכובע. הברכה באמת כחולה וקשה להפסיק לצלם אותה. החנייה ממש קרובה והכניסה חינם.

משם המשכנו עוד 3 קמ ל- Shirahige Waterfall. המפל נמצא על נהר Biei, שנקרא גם הנהר הכחול (וגם הברכה הכחולה קשורה אליו). התצפית עליו היא מגשר, ויחד עם השלכת שבדיוק התחילה המראה מקסים במיוחד.

ליד הגשר שמוביל למפל יש כמה דוכני אוכל – יקיטורי (שיפודים) טאקויאקי (כדורי תמנון) ותירס חם – שסגרו לנו את הפינה לצהריים.

התחנה הבאה- חוות הפרחים Panoramic Flower Gardens Shikisai-No-Oka. האיזור הזה במרכז הוקאידו מפורסם בשדות הפרחים שלו, שמסודרים לפי צבעים והיו השראה למלא פאזלים שראיתי בחיי. חוות הפרחים הכי מפורסמת שם היא Farm Tomita, אבל עיקר הפריחה בה היא של לבנדר סגול, והוא סיים לפרוח באוגוסט ולכן לא מומלץ להגיע לשם בספטמבר (בגדול כל האיזור הזה בשיאו באביב כמובן). בסתיו החווה המומלצת היא זו שאליה תיכננו להגיע.

בדרך לחווה עוברים ב-Panorama Road – דרך נופית שמשני צידיה אמורים לראות שדות פרחים, אבל לא היו בכלל פרחים, מה שגרם לנו לחשוב בפסימיות שכל עונת הפרחים הסתיימה, ולא רק העונה של הלבנדר. בקיצור, הגענו לחווה סקפטיים (עוד מאירופה) והופתענו לטובה. מעבר לשער (7 ש"ח כניסה) השתרעו שדות פורחים ענקיים מהממים. מה שמדהים הוא שלא רואים שום דבר מכל זה מהכניסה. בגדול מסתובבים שם בין השדות (יש גם רכבת קטנה למי שלא רוצה ללכת) ומצלמים.

משם המשכנו לעיר Asahikawa, שם נישן הלילה (ההיצע פה היה דל מאוד. בחרנו במלון JR inn שהיה סבבה). הילדים הודיעו שבא להם הערב בשר, כי אנחנו כבר יומיים פה ועוד לא אכלנו Wagyu ואיך ייתכן דבר כזה (ואגיו זה שם כולל לכמה גזעים של פרות שחיות ביפ,ן והבשר שלהן שומני מאוד ובהתאם גם טעים מאוד וממש נמס בפה). אז אחרי מנוחה קצרה הלכנו למסעדה שהצ'אט המליץ עליה ובמלון אישרו – Yakiniku Wajima. הבשר פה מגיע נא ומבשלים אותו על גריל שמונח במרכז השולחן. היה מעולה והילדים, שזו פעם ראשונה שלהם לאכול וואגיו אמיתי, התלהבו ממש.

הנה ההמלצה שלי ליום טיול מ-Sapporo ל-Asahikawa:

Hill of the Budha (אם לא הספקתם כשהייתם בסאפרו, כמונו. נפתח ב-9:00) --> Shirogane Blue Pond (הבריכה הכחולה)--> Shirahige Waterfall (תצפית מעל הגשר)--> Panorama Road (רק אם אתם באיזור באביב)--> Panoramic Flower Gardens Shikisai-No-Oka (חוות פרחים שמתאימה לביקור בסתיו) או Farm Tomita (אם אתם שם באביב) --> ארוחת ערב ב-Yakiniku Wajima (אם אתם בעניין של בשר ובמיוחד אם בא לכם לנסות וואגיו)