החודש החמישי – ערכים

חודש ערכים הוא אחד החודשים האהובים עלי בשנות הבר מצווה לדורותיהן. יש לי מלא רעיונות שיכולים להספיק גם לעוד ארבעה ילדים. מהניסיון, זה גם אחד החודשים האהובים על הילדים, כי זה חודש שאין בו כמעט משימות אלא רק פעילויות כיף (שהן למעשה גם משימות).

אז הכנו רשימה של ערכים שרצינו לחדד אצל גיא. היו שם אומץ ונחישות, בגרות ותושיה, סובלנות ורגישות, יצירתיות ויוזמה וגם אחריות ומעורבות חברתית. ואז לקחנו את כל הסלט הזה וחשבנו איזה פעילויות אפשר לעשות כדי להעביר את המסר.

הפעילות הראשונה שעשינו הייתה בילוי במתקן אקסטרים חדש בתל-אביב – הסקייטאון. זה מתקן ממש גבוה שכולל אתגרים של שיווי משקל, טיפוס, מעבר מכשולים וכו', ועושים אותו מחוברים לרתמה שמונעת נפילה. יש במתקן חמש קומות, כשהקומה הראשונה מיועדת לילדים קטנים, וככל שהעולים בגובה האתגרים יותר קשים ומפחידים. הכי אומץ ונחישות שאפשר – וכיף גדול.

גיא בחר להתחיל בקומה הרביעית. האתגרים שם היו קשים, ומהר מאוד הוא התחיל להזיע. היה קשה לעבור את המכשולים בלי ליפול וזה הצריך הרבה מאוד מאמץ וריכוז. אחרי שעה הוא ירד לקומה השלישית, ושם כבר הייתה לו הקלה במאמץ. בשורה התחתונה, הוא נהנה מאוד והיה שמח ללכת לשם שוב. הנה כמה תמונות משם:

הפעילות השנייה הוקדשה לבגרות ותושיה, ובמסגרתה גיא קיבל מפה והיה אמור לנווט לבד ברחובות תל-אביב. לפני זה אלון לימד אותו לקרוא מפה ובעיקר איך להצפין אותה, ואז הם יצאו לדרך. האמת, באופן מפתיע ובלתי צפוי לגיא ממש ממש קל, הרבה יותר מלאחים שלו שבזמנם קיבלו גם הם משימה כזו. אלון, שהלך איתו בלי להגיד מילה, הרגיש שכל כך קל לו, שבשלב מסוים הוא נפרד ממנו וקבע איתו נקודת מפגש שגיא הגיע אליה בלי בעיה. סיימנו את המסלול בארוחה אצל הקוסם, והיה מושלם.

המסלול. הזמדנות מצוינת לבחון נכסים בצפון תל אביב 🙂

בשלב הבא גיא התבקש ליישם ערכים של אחריות ומעורבות חברתית בכך שיכתוב מכתב תלונה לעירייה על מפגע כלשהו שמפריע לו. האמת היא שבחרנו את המשימה הזו משום שידענו שגיא מתלונן מאז תחילת השנה על כך שהרמזור בכביש הראשי שהוא צריך לחצות בדרך לבית הספר קצר מאוד, והוא בקושי מספיק לעבור לפני שהרמזור מתחלף לאדום. כל פעם הוא אמר לנו שאם מישהו מבוגר צריך לעבור שם אין לו סיכוי לחצות בזמן, ובכל פעם אמרנו לו שלא מספיק להגיד את זה לנו, אלא הוא צריך לעשות משהו בעניין. ואכן, גיא כתב מכתב למחלקת התנועה בעירייה, ושלח אותו במייל.

למחרת התקשרו אל גיא מהעירייה, והסבירו לו שבגלל שמדובר ברמזור על גשר זה לא באחריות העירייה, אלא מע"צ, או נת"צ או נתיבי ישראל, או כל שם מופלץ אחר שהם משתמשים בו עכשיו. לא התעצלנו, חיפשנו באינטרנט את המייל של פניות הציבור של מע"צ ושלחנו אליהם את המכתב. כמה ימים אחר כך התקשר אל גיא מישהו ממע"צ, שאמר שזה לא הוא שמטפל אבל הוא רוצה להעביר את הפנייה למי שכן, ולשם כך ביקש ממנו פרטים מדויקים על הרמזור – מאיפה לאיפה, כמה זמן וכו'. גיא נתן את כל הפרטים, ונכון לעכשיו אנחנו עדיין מחכים שהפנייה תטופל. מצד אחד מלא ביורוקרטיה, מצד שני יפה שבכלל התקשרו אליו.

הכי קשה היה למצוא פעילות בנושא של סובלנות ורגישות. התוכנית המקורית הייתה ללכת לארוחה במרכז "נא לגעת" ביפו, שם אוכלים ארוחה מלאה בחודש מוחלט, ומרגישים איך זה להיות עיוור. היינו שם עם שחר בשנת הבת מצווה שלה, ותיכננו לחזור לשם גם עם גיא, אבל הקורונה שיבשה את התוכניות, ולא הרגשנו נוח לחזור לשם העת הזאת. במקום זה חשבנו ללכת איתו ליום התנדבות בצער בעלי חיים, אבל אז לקחו אותם לשם מטעם הצופים, ולא היה טעם לעשות את זה שוב בסמיכות זמנים כל כך גדולה.

בסוף החלטתי לצפות איתו יחד בסרט "היה היה ילד“ שהשתתף בפסטיבל דוקאביב בשנה שעברה. הסרט מספר את סיפורו של רון, ילד חולה בשיתוק מוחין והמאבק של הוריו לגדל אותו לצד אחיו הבריאים. אני חשבתי שהסרט היה מאוד עדין ומרגש. גיא היה מוטרד בעיקר מזה שזה לא באמת סרט אלא יותר "כמו כתבה" כלשונו. הסברתי לו שככה זה בדוקו, אבל הפער בין מה שהוא ציפה לו כשאמרתי שנראה סרט למה שקיבל בפועל הטריד אותו וקצת פגע בהנאה שלו.

מתוך הסרט "היה היה ילד"

הפעילות האחרונה החודש הייתה סביב הערכים של יצירתיות ויוזמה. גיא התבקש להכין למשפחה ארוחה בת שתי מנות, והיה ברור שהוא חושש מהמשימה הזאת כי הוא אמר כמה פעמים שהוא לא יודע להכין כלום. אז אלון לקח אותו תחת חסותו, ובאחת הארוחות המשפחתיות הוא לימד אותו איך להכין סטייקים וסביצ'ה. זה קצת החמיץ את המטרה, כי הרעיון היה שהוא יכין הכל לבד, אבל לא אמרתי כלום כי הם עבדו מקסים ביחד וגיא באמת היה מעורב בהכנות הרבה יותר ממה שהוא עשה עד היום. חוץ מזה, הוא הכין לקינוח פונדנט שוקולד, ואת זה הוא כבר עשה ממש ממש לבד (ויצא מעולה!).

לומד לחתוך דג לסשימי
האופה בפעולה
יצא טעים, למות! וזה לא קל לדעת מתי להוציא מהתנור כדי שהבפנים יישאר נוזלי

בסך הכל היה חודש מאוד מוצלח, ואנחנו כבר בדרך לחודש הבא.

5 תגובות בנושא “החודש החמישי – ערכים”

  1. באמת חודש קל ומגניב. המתקן הזה בתל אביב נראה מגניב, אני רוצה גם.
    באיזה בית חוץ משלכם הילדים יכינו סביצ'ה וסטייקים? אני רוצה שאלון ילמד גם אותי להכין את זה. קולטת שאם הילדים או האופנוען יכינו לי משהו זה ייגמר בטוסט.

    אהבתי

    1. תקשיבי הילדים שלך היו מתים על המתקן הזה. אתגרי וכיפי, וגם מנוהל כמו שצריך כך שאין צפיפות ואפשר להנות (או שאולי זה ככה רק בימי קורונה…) . ואפרופו הסביצ'ה, את בטוח מכירה את הסיפור על גיא, שהיה בן 6 וראה את אמא של אלון עם קערה של בשר טחון מכינה קציצות, ושאל אותה – סבתא, את מכינה סטייק טרטר? ואגב, שחר בשנת בת מצווה שלה, כשקיבלה משימה להכין ארוחה, הכינה סנדביצים עם חביתה וסלט.

      אהבתי

      1. איזה סיפור מעולה על גיא 😂 רק במשפחה שלכם.
        אני אשמח לנסות את המתקן הזה, או בכלל, לבוא לישראל..

        אהבתי

  2. איזה חודש כיפי זה החודש של הערכים.
    המתקן הזה בתל אביב נראה פגז.
    אבדוק עם בתי וחתני אם הם מכירים אותו, ואם זה עדיין פעיל (בין סגר קורונה אחד למשנהו) אמליץ להם. איך קוראים לזה?
    חכם גיא שהתחיל מהקשה ואז קומה למטה כבר נראה לו קלי קלות.
    נושא הניווט היה נקודה כואבת גם אצל ילדיי – שניהם – וזה היה מוזר כי גם לי וגם לבעלי יש חוש טבעי לכיוונים וניווט. אולי הם קיבלו את זה בדילוג על דור מאמא שלי. בכל מקרה עם השנים זה השתפר אבל אפילו בצבא וגם בשנות העשרים המוקדמות שלהם היה להם קשה עם זה. אז כל הכבוד לגיא (מן הסתם זו נטייה טבעית, או שיש לך את זה או שלא).
    הופתעתי לגמרי שענו לגיא גם מהעיריה וגם ממע"צ – עכשיו נראה אם גם ייתייחסו ויעשו משהו בנידון. להרגיל ילד להתמודד עם ביורוקרטיה ולהתעקש על מה שנראה לו צודק – בגיל 13 – זה בעיני ערך בפני עצמו. רעיון מבורך.
    לגבי סרטים תיעודיים – כן, במחשבה לאחור צריך היה להכין את הילד לכך שזה יהיה "כמו כתבה " (אוהבת את הדיוק של הילדים בדברים האלה). סביר להניח שהוא היה מתאכזב קצת פחות ומקבל מזה מעט יותר.
    הרסת אותי עם סטייקים וסביצ'ה. אלופים אתם, כמו תמיד. והפונדנט נראה מעלף

    אהבתי

    1. למתקן קוראים סקייטאון והוא די חדש, אז נראה לי שהוא עדיין פועל. הוא ממש מושקע וכיפי (גם להורים). ולגבי הסרט – את צודקת. הייתי צריכה להכין אותו, רק שלי זה היה ברור ולא חשבתי על זה מנקודת המבט שלו. טוב, למדתי… אגב, זו גם הזדמנות להודות לך על שאת קוראת מסורה. מעריכה מאוד!

      Liked by 1 person

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s