החודש השישי: כלכלה והשכלה

האכזבה על פניו של איתמר כשקיבל את דף החודש השישי ביאסה אותי לגמרי. הפעילויות והמשימות לא הלהיבו אותו בכלל, וגם כשהבטחנו לו שהוא יופתע לטובה הוא התקשה להאמין. כמובן שבסופו של דבר צדקנו, וכשנגמר החודש הוא אמר שזה היה אחד החודשים השווים.

מטרת החלק הכלכלי של החודש הייתה ללמד אותו מושגי יסוד בכלכלה כמו אינפלציה, אשראי, משכנתא וכו – מילים שעד היום נשמעו לו כמו קללות. מבחינת אלון זו הייתה גם הזדמנות לתת לו הצצה לדברים שהוא מתעסק איתם בעבודה, כך שהחלק זה של החודש היה לגמרי תחת אחריותו.

הם התחילו בשיעור כלכלה שבו אלון הסביר את המושגים. את ההוכחה שאיתמר הקשיב והבין קיבלנו כמה שבועות אחר כך, כששמענו אותו מסביר למישהו בצורה מדויקת מה זו משכנתא. התברר שאפילו גיא קלט, כי בארוחת ערב אחת הוא שאל לפתע את אלון "אבא, כבר שילמת את המשכנתא של אלול?". אחרי שגמרנו להיקרע מצחוק שאלנו אותו אם הוא יודע בכלל מה זו משכנתא והתברר שכן. איך הוא ידע שמגיע חודש אלול – את זה אפילו לא חשבנו לשאול.

אחרי ההסברים הכלליים הילדים שאלו שאלות על המשכנתא הספציפית שלנו, ומכאן ועד הניסיון שלהם לוודא שאין לנו תוכניות להוריש להם חובות הדרך הייתה קצרה…

אחרי השיעור התאורטי איתמר ואלון פתחו יחד תיק השקעות. אלון הקציב לו 10,000 דולר (בכאילו, בכאילו) ואחרי שהסביר לו כל מה שצריך לדעת על בורסה ומניות (הסבר שהיה מרדים גם את הארנב של אנרג'ייזר) איתמר היה צריך לבחור 10 חברות להשקיע בהן. אחרי שנפסלו כל החברות הישראליות שאיתמר התעניין בהן אבל הן לא נסחרות בנאסדאק, הוא בחר חברות כמו פייסבוק, סמסונג, אפל, גוגל ואפילו אברקומבי.

מאז שהם פתחו את התיק הם בודקים את מצב המניות בכל כמה שבועות. מהשטח מדווחים שעד כה המצב די יציב – בלי רווחים גדולים אבל גם בלי הפסדים.

במסגרת החלק הכלכלי הלכנו איתמר ואני לסיור במוזיאון הרצלילנבלום בתל אביב. זה מוזיאון שפתח בנק דיסקונט במבנה לשימור ברחוב הרצל (פינת לילנבלום) והוא מלמד על תולדות הכסף לצד תולדות הבנק. במוזיאון אי אפשר להסתובב לבד, רק במסגרת סיור מודרך, ואנחנו זכינו במדריך חופר במיוחד, שאחרי שגילה שאני עיתונאית לא הפסיק להתחנף (כולל לבקש את הטלפון שלי ולהתקשר אחרי לשאול אם נהננו). אבל הסיור עצמו היה נחמד: ראינו כספת אמיתית ישנה וכבדה, ראינו את ספר פקודות מלפני 100 שנה שבו נרשמו ההפקדות והמשיכות, ראינו שטרות ומטבעות ישראלים מכל השנים והשתתפנו בחידון טריוויה אינטראקטיבי.

הפעילות האחרונה הייתה צפייה משותפת בסרט "משנה מקום משנה מזל" – קומדיה עתיקה עם אדי מרפי ודן אקרויד על זוג אחים מיליונרים שמשחקים בגורל של אנשים ומחליפים בין בנקאי עשיר ומפונק לקבצן מהרחוב רק כדי לראות איך הם יסתדרו בחיים החדשים שלהם ולבדוק אם הם הגיעו לאן שהגיעו בגלל כישורים או סתם מזל.

אני זכרתי את הסרט כלהיט מצחיק, אבל שוב – כמו עם הסרט גבעת חלפון – הוכח שמה שעבד עלינו לפני 30 שנה לא בהכרח עובד גם היום. איתמר לא נהנה בכלל וחשב שהסרט משעמם. והאמת, כשבודקים למה מגלים שעד שהסרט מגיע לחלק המעניין, שבו מתחילה למעשה ההתערבות, עוברת כמעט שעה. בשביל הילדים של היום, שרגילים לסיפוקים מיידיים, זה כמעט כמו נצח. חוץ מזה הכל כל כך איטי ומרוח, שאני לגמרי מבינה למה ילדים היום לא יכולים להנות מהסרט הזה. רשמתי לעצמי לעדכן את רשימת ההמלצות שלי…

בחלק ההשכלתי של החודש הרעיון היה לחשוב. פשוט לחשוב. לא לשנן כמו תוכי כפי שעושים בבית ספר, אלא לחשוב מחוץ לקופסה. להפעיל את הגלגלים. לכן המשימה הראשונה של איתמר הייתה לפתור 10 חידות היגיון – בכל יום חידה אחת – כשעל כל חידה שהוא פותר נכון הוא מקבל אות אחת, ואם הוא נעזר ברמז הוא מקבל שתי אותיות. בסופו של דבר 10 מהאותיות שקיבל מרכיבות "מילה שקשורה לטיול הבר מצווה שלך". כמובן שככל שהוא ישתמש ביותר רמזים יהיו לו יותר אותיות, ולכן יהיה יותר קשה להרכיב את המילה.

מילות הקסם "טיול הבר מצווה" עשו את שלהן, ואיתמר לא יכול היה להתאפק לפתור את החידות מהר. לשמחתנו הוא גם נהנה מאוד מהפתרון, וראו עליו שהוא מחפש את ה"חשיבה מחוץ לקופסה" כדי להצליח. את רוב החידות הוא הצליח לפתור בלי רמז, ובחלקן הוא עשה עבודה משותפת עם שחר (זה היה חוקי במסגרת חוקי הפורמט:). בסופו של דבר היו לו 12 אותיות, אבל כבר מהאות החמישית הוא ושחר ניסו לנחש מה ייצא. הנה אחת החידות לדוגמא (שכדאי גם לכם לפתור כי היא מאוד מהנה):

וכך נראה ניסיון של איתמר לפתור חידה שבה צריך לחבר תשע נקודות בארבעה קווים ישרים ורציפים:

ואלה כבר האותיות, והפתרון שאיתמר ושחר ניסו להרכיב מהן:

אחרי שבדקו באינטרנט לאן מגיעה טיסה LY001 הם הבינו. כמובן שלא היה גבול לאושר של איתמר לגלות שטיול הבר מצווה שלו יהיה לארה"ב (עוד שלושה שבועות, אבל מי סופר).

לדעתי יכולנו לסיים את החודש כאן ועדיין היינו זוכים בכל הקרדיט, אבל שיא החודש עוד היה לפנינו: Exit Room. מדובר במיזם (שלדעתי הגיע מרוסיה או משהו כזה) שמהותו חדרי משחק שבהם אתה אמור לפתור תעלומה ב-60 דקות בעזרת חידות הגיון, רמזים וסתם שכל ותושיה. בחודשים האחרונים צצו בתל אביב חדרים כאלה כמו פטריות אחרי הגשם, כשלכל אחד יש נושא אחר ותעלומה אחרת.

בהתחלה רציתי ללכת לחדר שבו אתה אמור לבצע את השוד המושלם אבל לא היה מקום. אז הלכנו לחדר שבו אתה צריך למצוא חיסון לווירוס קטלני שמאיים להשמיד את העולם. החדר מיועד בעיקרון למבוגים, ואם הילדים שלכם בני פחות מ-12 אז חבל על הזמן ועל הכסף, אבל אם יש לכם ילדים גדולים – וגם חכמים ותחרותיים – אז זה הבילוי המשפחתי המושלם!!

הלכנו כל המשפחה (גיא נהנה מהחוויה, למרות שזה לא מיועד לגילו) והיה תענוג. כדי להיכנס לאווירה קיבלנו חלוקים ומשקפי מדענים, ואז סגרו אותנו בחדר. לא אגלה מה היה בפנים כדי לא לקלקל לכם, אבל באמת, תלכו. זה כיף! כולנו שיתפנו פעולה בפתרון המשימות – שלא היו קלות בכלל – והצלחנו למצוא את החיסון ממש ברגע האחרון. אסור לצלם שם אז יש רק תמונה אחת:

אחר כך לקחתי את איתמר לסיור באוניברסיטת תל-אביב, שם למדנו אלון ואני. הסתבבנו בין בנייני הפקולטה למשפטים ולכלכה, נכנסנו לבניין הפקולטה למוזיקה וכמובן קנינו סנדביץ' בקפטריה. איתמר התעניין ושאל שאלות ונראה לי שהיה לו מאוד מחכים, אבל שיא הביקור מבחינתו היה כמובן הסנדביץ'…

זהו. לפני שאנחנו מתעופפים מפה לאמריקה אני צריכה עוד להספיק לכתוב על החודש השביעי והשמיני. הרבה עבודה העסק הזה…