נשמע רציני, הא?. כן, גם איתמר תהה מה נפלנו עליו עכשיו עם מדינה וצבא. אבל החודש השלישי בשנת הבר מצווה שלו יצא בדיוק בתקופת הבחירות, אז החלטנו לנצל את ההזדמנות וללמד אותו קצת על המדינה שביבי כל כך מתאמץ (ומצליח) להחריב לנו. ככה, כשהוא יישב בעוד 20 שנה בסן-פרנסיסקו על המים לפחות הוא ידע מה היה פה פעם ואיך החל החורבן.
חוץ מזה, הנושא הפוליטי בישראל נראה לי כמו אגוז קשה מאוד לפיצוח עבור ילדים, אבל מצד שני גם משהו שבלתי אפשרי שיעבור להם מעל הראש בגיל 13. בטח לא בבית כמו שלנו, שהוא מאוד מעורב ומעודכן, ובטח לא במדינה כמו שלנו, שכל שנתיים הולכת למלחמה.
אז קודם כל הושבתי את איתמר לשיעור קצר על שיטת הבחירות בישראל ועל המפלגות, והסברתי לו (בעזרת ציור) מושגים כמו אחוז חסימה, קואליציה, אופוזיציה, מנדט וכו'. איתמר מאוד התעניין ושאל שאלות, ואפילו גיא בא להתיישב לידנו והקשיב. אחר כך הסתכלנו יחד בסקרים האחרונים וניסינו להרכיב קואליציות. נראה לי שאיתמר שמח פתאום שהוא יכול להבין על מה מדברים בחדשות, כי הוא כן שומע וקולט אבל עד עכשיו לא ממש פיענח את זה ולכן גם לא התעמק.
ביום הבחירות הלכנו יחד לקלפי להצביע ואיתמר נכנס איתנו מאחורי הפרגוד. בערב גם צפינו יחד בחדשות והתאכזבנו יחד מהתוצאות…
אחרי ההצבעה ניצלנו את העובדה שהיה יום חופש והלכנו למוזיאון מרכז רבין בתל-אביב. מאז שהקימו את המקום הוא נראה לי מסקרן אבל אף פעם לא יצא לנו להגיע (בגלל זה כנראה גם לא ידעתי שהכניסה היא מליד מוזיאון ארץ ישראל ולא מדרך רוקח כמו שתמיד חשבתי).
עוד לפני שנכנסו ראינו בחוץ את המכונית שבה הגיע רבין לכיכר בערב שבו נרצח ושאליה דחפו אותו רגע אחרי שנורה בדרך לבית החולים. מראה המכונית המשורינת בחנייה הרגילה של המבנה היה לגמרי לא צפוי ומאוד מאוד מרגש (לאלון ולי, פחות לילדים). היא נשארה בדיוק אותו דבר, ורק ניקו ממנה את כתמי הדם מהספסל האחורי.
אחרי שנכנסים, התחנה הראשונה במוזיאון היא אולם שיש בו מסכים ב-360 מעלות ועליהם מקרינים את העצרת של ה-4 בנובמבר, כולל הנאום של רבין, "שיר לשלום" של מירי אלוני וההתלהבות של הקהל. גם זה עושה קווץ' קטן בבטן, אם לא לילדים אז בטח למבוגרים.
אחר כך ממשיכים בשני מסלולים מקבילים – מסלול חייו של רבין והקריירה הצבאית והפוליטית שלו, ולצד זה מסלול חייה של מדינת ישראל. בדרך, על משבצות מואורת ברצפה, משולבים אירועים שקרו בעולם בשנים הרלוונטיות, ולילדים היה מאוד מעניין לראות מתי המציאו את המחשב, מתי נחתו על הירח וכו'. מבין המוצגים על חייו של רבין הכי עניין אותם חדר העבודה שלו, שהועבר בשלמותו מהבית ברמת אביב ושעל מסך הטלוויזיה שבו עדיין מוקרן בלופ משחק הכדורגל שבו צפה רגע לפני שיצא להפגנה בכיכר (חידת טריוויה: איזה משחק זה היה? תשובה: הפועל תל-אביב נגד הפועל בית-שאן. נגמר 0:0).
במסגרת הפן הצבאי של החודש נסענו לבקר במוזיאון חיל האוויר בחצרים. התוכנית המקורית הייתה לנסוע למוזיאון גולני בצפון, אבל ברגע האחרון שינינו את התוכנית כי אלון חשב שבחצרים יהיה יותר מעניין. היינו שם פעם מזמן, כשאיתמר היה ממש קטן ועוד לפני שגיא נולד, ובאמת היה כיף. אז נסענו שוב ואכן היה מוצלח גם הפעם. הסתובבנו בין המטוסים, הילדים טיפסו, לחצו ושיחקו בג'ויסטיקים ובאופן כללי מאוד נהנו. השיא מבחינתם היה סימולטור הטיסה.
באחת התחנות נתנו לילדים ללבוש סרבלי טיסה ולהצטלם. כמובן שקפצתי על ההזדמנות לצלם את איתמר בסרבל טיסה. ככה כבר יש לי את החצי הראשון של התמונה שאני אעלה פה בעוד שבע שנים…
המשימה הראשונה שאיתמר במסגרת החודש הייתה ללמוד תגי יחידות כמו זה של גולני, גבעתי וכו', ואת סדר הדרגות בצבא. למרות שהוא לא כל כך אוהב משימות, את זו הוא מאוד אהב לעשות וגם עמד בהצלחה רבה בחידון שעשיתי לו. כמו תמיד, גם הפעם אני חושבת שאם הוא לא יזכור מזה הרבה, עדיין כשהוא יראה את העץ של גולני הוא יזהה, וגם ידע מה זה דרגה של קצין (על הכתף) לעומת חייל (על הזרוע).
המשימה השנייה שלו הייתה ללמוד את שמות מלחמות ישראל ואת השנים שבהן התרחשו. לשחר הייתה משימה דומה והיה לנו ברור שגם איתמר צריך לדעת. הוא ידע בגדול על מלחמת ששת הימים ומלחמת לבנון, אבל הכל התבלבל לו עם מבצעים כמו צוק איתן (ולך תסביר לו מה ההבדל בין מלחמה למבצע, כשברור שאין באמת הבדל) ואחרים. אז הלימוד עשה לו קצת סדר, וגם הכניס לו לקונטקסט את הסכמי השלום ואת הסכסוך עם הפלסטינים. גם פה אני בטוחה שהוא לא יזכור הכל, אבל הוא בטח פחות בור משהיה.
אחרי כל המשימות והחפירות, הפינוק של החודש הייתה אמורה להיות הפלגה ביאכטה מול חופי המדינה, אבל בעל היאכטה הבריז ולכן דחינו את זה למועד אחר. נכון להיום, אנחנו עדיין מחכים…
וכך עברנו לנו לחודש הבא.
Been There, Done That 
תגובה אחת בנושא “החודש השלישי: צבא ומדינה”