החודש הראשון: משפחה

בארוחת יום ההולדת ה-12 של איתמר (שנערכה לבקשתו במסעדת ההמבורגרים "יומנגוס") הוא קיבל את דף החודש הראשון וגילה שהוא יוקדש למשפחה שלנו.

אחת המשימות שהוא קיבל בחודש הזה הייתה לקחת את הסבא (אחד) והסבתות (שתיים) שלו ליום כיף. הוא אמור היה לתכנן לאן הולכים, מה עושים וכו' וקיבל לצורך העניין תקציב של 250 שקל. איתמר בחר לקחת אותם למתחם התחנה בתל-אביב, ותיכנן לעשות להם שם סיור ואחר כך ללכת איתם לאכול גלידה בנווה צדק.

התוכנית נדחתה כמה פעמים במהלך החודש בגלל מזג האוויר הגשום, אבל בסוף הם יצאו לדרך. איתמר הכין מראש מפה שבה מסומנת הדרך מהתחנה ל"דלאל בייקרי" ולגלידריה החביבה עליו "אניטה" בנווה צדק (גלידה מעולה, אף שבסוף הם אכלו במקום אחר), קרא קצת בוויקיפדיה על התחנה – ובעיקר הודיע לכולם שמועד הטיול נקבע ליום שישי, כדי שיפסיד בית ספר. שעת היציאה נקבעה ל-8:30 ואיתמר תיאם עם סבא עמי שיסיע את כולם באוטו שלו. הוא גם קיבל הנחייה לצלם תמונות מהאירוע בטלפון, כדי שיהיה תיעוד.

מאחר שלא הייתי שם, אני מספרת לכם מה ששמעתי: איתמר דיווח שהם הגיעו מוקדם מדי לתחנה ושהכל היה עוד סגור, אז קודם כל הם הלכו לנווה צדק. הם עשו עצירה בדלאל בייקרי כמתוכנן, ואכלו ושתו שם (סבא סיפר שאיתמר לא הפסיק להתרוצץ סביבם, הביא את המאפים ואת הקפה, דאג לסוכר ולמפיות, וכל הזמן שאל אותם אם הכל בסדר).

משם הם המשיכו לסוזן דלאל ואכלו בגילדריה שם. אחרי הגלידה הם המשיכו לסיבוב קצר בנווה צדק ובסוף חזרו לתחנה והסתובבו בין החנויות שכבר נפתחו. איתמר, ש"גילה" פתאום שנשאר לו קצת כסף מהתקציב שקיבל, קנה לעצמו מתנה יפה באחד הדוכנים. כל הסבים והסבתות דיווחו שהם נהנו מאוד ושאיתמר היה מדריך למופת.

פעילות אחרת שעשינו הייתה ערב משפחתי של הקרנת שקופיות מהטיול של אלון במזרח. במשך יותר מ-20 שנה שכבו במחסן שלנו איזה 500 שקופיות מהטיול הגדול שאלון עשה אחרי הצבא ונמשך שנתיים. השקופיות עברו מארגז לארגז, מבית לבית והעלו אבק. וכך, בעוד שאלבומי הטיול שלו שוכנים אחר כבוד בספרייה וזוכים לעיון מדי פעם, את השקופיות אף אחד – כולל אלון בעצמו – לא ראה מעולם.

בהתחלה תיכננו לתת אותן לסריקה בחברה מקצועיות שעושה את זה, אבל אחרי שהתברר שמדובר בעלות בלתי סבירה אלון החליט לעשות את זה לבד. קנינו מכשיר לסריקת שקופיות ואלון סרק אותן לאט לאט, כל פעם קצת. על הדרך הוא גם מיין אותן וערך מצגת שבה צפינו. כמובן שגם זה נדחה כמה פעמים, כי אלון נתקע בחו"ל בנסיעת עבודה שהסתבכה, אבל כשהתיישבנו לצפות סוף סוף זה היה ממש שווה.

אלון הראה לילדים את מסלול הטיול שלו, שעבר דרך הודו, נפאל, תאילנד, סינגפור, פיליפינים, אוסטרליה, ניו זילנד, סין, הונג קונג ויפן (נרשמה התפעלות). אחר כך הוא עבר להראות תמונות מכל מקום וליווה אותן בסיפורים וקצת טריוויה. הילדים התעניינו, שאלו שאלות, נגעלו מהודו והתלהבו מסין. לקינוח היה גם חידון שאלון הכין והיה קצת קשה לכולנו (שאלה לדוגמא: מה השם הנפאלי של הר האוורסט? תשובה: סאגרמאטה).

חוץ מזה גם יצאנו לסיור בעקבות החיים המשותפים של אלון ושלי. התחלנו במדרחוב נחלת בנימין, שם היינו בדייט ראשון (מקום בשם לוגוס שכבר לא קיים ושקצת התקשנו לשחזר איפה בדיוק הוא היה), ומשם המשכנו לדירה השכורה הראשונה שלנו ברחוב דובנוב. כשהגענו גילינו שהוסיפו שם אינטרקום בכניסה אז לא יכולנו להיכנס. במקום זה הלכנו ברגל עד כיכר רבין הסמוכה ובדרך סיפרנו לילדים איך שמענו את הסירנות מיד אחרי רצח רבין והבנו שמשהו נורא קרה.

התחנה הבאה הייתה הדירה הראשונה שקנינו אחרי החתונה ברחוב מאנה. חלק מכם בטח זוכרים אותה לטובה… נכנסנו לבניין והיה מאוד מאוד מרגש לראות שדלת הדירה – שאנחנו צבענו אותה בכחול – עדיין צבועה בכחול! אפילו שני הפסים של הדבק שהחזיקו את השלט שהיה לנו על הדלת עדיין היו שם! 18 שנה אחרי! איזו התרגשות! דפקתי בדלת, כי ממש רציתי לראות מה השתנה בדירה, אבל למרבה הצער אף אחד לא פתח.

אחר כך עוד הראנו לילדים את הדירה שגרנו בה במשך שנה בנחלת יצחק, ואת הבתים ברמת אפעל שהם כמובן מכירים. בדרך הביתה עשינו (שוב) חידון (כמה דירות עברנו בסך הכל? 6. מה אמא הזמינה בדייט הראשון? צ'יפס) והתברר שפרטי הסיור הופנמו היטב.

כמו שחר לפניו, גם איתמר ביקר במסגרת החודש במקום העבודה שלי ב"ידיעות אחרונות". אחרי שהסברתי לו איך עושים עיתון ודיברנו על המסלול שסיפור עיתונאי עובר מרגע ההתרחשות ועד שהוא מודפס בעיתון, הוא קיבל משימה לכתוב בעצמו כתבה. לצורך כך סיפרתי לו ששחקן קליבלנד לברון ג'יימס הודיע שהוא עושה עלייה לישראל ומגיע לשחק במכבי, והוא היה צריך לכתוב את הידיעה שתתפרסם בנושא בעיתון.

איתמר לקח את המשימה ברצינות וכתב ידיעה ממש ממש טובה. כמובן שחצי מהפרטים המקצועיים שהוא שילב בה (מה אומר הגארד, ומי יחליף את לברון בקליבלבד) לא הבנתי, אבל הכותרת שהוא נתן הייתה ממש מקצועית וגם הכתיבה הייתה טובה באמת (איתמר הסביר שהוא קורא חדשות ספורט ב-one אז הוא קצת מבין איך צריך לנסח) והתמונה הייתה מתאימה. הנה התוצאה:

המשימות שאיתמר היה צריך לעשות החודש (חוץ מיום הכיף עם הסבתות) היו להעביר שיעור כדורסל לשחר ולגיא וללמד אותם צעד וחצי. באחת השבתות הם הלכו למגרש הכדורסל, ולמרות מחאותיה של שחר הם קיבלו ממנו שיעור. היה קשה, אבל בסוף שניהם הצליחו לעשות צעד וחצי. הנה ההוכחה:

המשימה האחרונה של החודש הייתה להקים אתר אינטרנט באמצעות תוכנת wix, שבו איתמר יתעד במהלך השנה הקרובה את כל הפעילויות שנעשה. למי שלא מכיר, wix היא תוכנה סופר ידידותית וממש קל וכיף לעבוד איתה. איתמר בנה את האתר (עם קצת עזרה) ובמהלך העבודה ידע טוב מאוד מה הוא רוצה (איזה תמונות ואיזה צבעים) ומה לא (להפוך את האתר ל-public לפני סוף השנה). בזמן שחלף מאז איתמר מקפיד לתעד, אבל נראה שהמחויבות קצת מעיקה עליו. למרות זאת, התוצאה ממש מרשימה אז שווה לחכות לסוף השנה. הנה הצצה קטנה:

הפעילות האחרונה בחודש המשפחה הייתה יציאה לבילוי משפחתי לפי בחירתו של איתמר. הוא בחר לקחת את כולנו להחלקה על הקרח, מה שנראה לכולנו כבחירה מצוינת. היה כיף ומאוד מעייף, אבל כולנו השתפרנו מאוד בשעה שהחלקנו בה (חוץ משחר שהחליקה מהרגע הראשון כאילו היא נולדה על הקרח).

כשסיימנו להחליק איתמר קיבל את דף החודש השני…