בנגקוק

One night in Bangkok and the world's your oyster"
The bars are temples but the pearls ain't free
You'll find a god in every golden cloister
A little flesh, a little history
"I can fell an angel sliding up to me
(one night in Bangkok/Murray Head)

בנגקוק: פעם ראשונה של הילדים, פעם שנייה שלי, פעם מי יודע כמה של אלון. לא משנה כמה פעמים תהיה פה, תמיד מה שתספר כשתחזור יהיה על איך הזעת כמו ברז מטפטף, כמה הקניונים עצומים ואיזה פקקים אדירים יש בכבישים.

נו, אז גם הפעם הזאת לא הייתה שונה. ממרומי הקומה ה-23 של ההילטון העיר נראית יפה, גם ביום ובעיקר בלילה:

אחרי שהתמקמנו בחדר יצאנו לארמון המלך. היו שם מיליון אנשים, וכשהגענו אמרו לנו ששחר ואני צריכות לכסות את הרגלים. בגלל שהיו כל כך הרבה אנשים בדלפק שמשאילים כיסויים נגמרה הסחורה, ולא הייתה ברירה אלא לקנות שניים מהרוכלים הרבים שעומדים בחוץ. אלון ניסה לפלס את דרכו החוצה בדוחק וחזר כמובן עצבני. אחר כך היה גם תור עצום לרכישת הכרטיסים, וכשכל זה קורה כשבחוץ 40 מעלות ו-400 אחוזי לחות – כיף גדול זה לא.

בפנים הארמון לא השתנה. עדיין מרשים, מושקע ועמוס תיירים:

כשיצאנו מהארמון הלכנו לראות את הבודהה השוכב (What pho). כבר מתחילת הטיול סיפרתי לילדים על הבודהה העצום הזה, והם כמובן חיכו לראות אותו. למעשה, על כל בודהה שראינו בטיול הם שאלו אם זה בבנגקוק יהיה יותר גדול.

קצת טריוויה: מדובר בפסל הבודהה השוכב הגדול ביותר בתאילנד – אורכו 46 מטרים וגובהו 15 מטרים והוא מצופה כולו בלוחות זהב. הפסל מעוצב בדמותו של בודהה בדרך לנירוונה, והמקדש שבתוכו הוא נמצא הוא המקדש הגדול והעתיק ביותר בבנגקוק. וזו הבעת הפנים של איתמר ושחר בשנייה שראו את הגודל של הבודהה:

אחרי הבודהה השוכב לקחנו טוק טוק לקוואסאן, בעיקר כדי להראות לילדים את הרחוב של כל התרמילאים (ניסינו לדמיין שם את שחר בעוד 10 שנים, ולא ממש הצלחנו). אלון הראה להם את הגסט האוס המעופש שגר בו לפני טריליון שנה והסתובבנו קצת בין הבסטות. כמובן ששומעים שם מלא עברית.

משם חזרנו למלון להתקלח, כי באמת נדמה שכבר לא נותרו לנו נוזלים בגוף, ויצאנו לארוחת ערב. הנסיעה למסעדה לקחה שעה בגלל הפקקים + רמזור אחד שפשוט לא עבד. מזל שהיינו במונית ממוזגת ולא בטוק טוק.

למחרת הלכנו כבר על האופציה הממוזגת. נסענו לקניון פאראגון וירדנו לאקווריום הענק שנמצא בקומות התחתונות שלו. זה אקווריום עצום ומפורסם עם כרישים, פינגווינים וכו' ובלתי נתפס שכל העסק הזה ממוקם במרתף של קניון!

כשהגענו לשם התברר שאם מזמינים כרטיסים באינטרנט זה עולה חצי מחיר, אז עלינו לרגע לחנות של אפל בקומה ה-3 של הקניון, קנינו כרטיסים וירדנו חזרה. מאוד משתלם ומאוד נוח. האקווריום עצמו באמת מרשים. ראינו סטינג ריי עצום בגודלו אוכל, לוטרות משחקות בכדורים, וצוללנים יורדים להאכיל כרישים ומאוד מאוד מפחדים (באמת, הם נראו מבועתים. לא נעים לחשוב שהם עושים את זה פעמיים ביום בשביל תיירים). הנה כמה תמונות משם:

אחר כך הסתובבנו קצת בקניון, הכל רק לא לצאת לחום שבחוץ. קניון סיאם המפורסם היה סגור לשיפוצים אז הסתובבנו בעיקר ב-MBK, שמלא בבאסטות מסוגים שונים, ובקניונים המפוארים יותר פאראגון וסנטרל. אכלנו שם גם צהריים וגם ערב וחזרנו למלון רק בסוף היום.

לפני שהלכנו לישון עלינו להציץ למסעדה שעל גג המלון. זו מסעדה עגולה שאפשר לראות ממנה את כל בנגקוק והמראה היה באמת מרשים.

למחרת נסענו שוב להשלמת שופינג בקניון, וכשחזרנו הלכנו להשתכשך קצת בבריכת המלון. הבריכה ממש מקסימה ומפנקת. בכלל, המלון היה מאוד שווה – במיוחד ארוחת הבוקר שהייתה אחת הגדולות שראיתי (כולל אוכל סיני, תאילנדי, סושי, דמפלינגס וכו' בנוסף לדברים הרגילים). משם נסענו לשדה התעופה – והופ, הביתה.

עכשיו אנחנו בבית, עכשיו אנחנו כאן. ייקח לנו קצת זמן לעכל את כל החוויות, מזל שיש תמונות וסרט וידאו. היה טיול מעולה והיה לנו כיף גדול. איתמר כבר מתחיל לפנטז על טיול הבר מצווה שלו (המועמדים המובילים נכון לרגע זה הם ריו – הבר מצווה שלו יוצאת כמה חודשים לפני האולימפיאדה, ובורה בורה – בגלל אמא).