צפון תאילנד – חלק ב'

היום השלישי: הכל פורח

הבוקר איתמר התעורר עם פריחה אדומה על כל הפנים. הניחוש שלנו היה שהוא אלרגי למנגוסטינים מאמש (או לזה או לפיצה, שזה הרבה יותר גרוע מבחינתו). שחר קצת קינאה בו (היא תמיד רצתה להיות אלרגית למשהו, סתם בשביל הכיף. מצד שני היא אמרה לאיתמר בצדק שמבאס שעד שהוא אלרגי למשהו זה לפרי כמו מנגוסטין, שאף אחד ממילא לא מכיר ולא אוכל). לשמחתנו, אחרי כמה שעות הפריחה עברה.

אחרי ארוחת בוקר (עם בננה מטוגנת ברוטב שוקולד, לשמחתו של איתמר שחוגג פה על האוכל כמו שאיש מאיתנו לא צפה מראש) נסענו לגני המלכה האם, שזה שעה וחצי נסיעה לכיוון צפון. הגנים מדהימים ביופים. מטופחים, נעימים, צבעוניים עם פריחה מדהימה של סחלבים וכל מיני אחרים (כן, היינו בסימן פריחה היום). פשוט תענוג.

כשמיצינו את הגנים נכנסו לבקר בביתה של המלכה האם שנבנה בסמוך. טריוויה: המלכה האם מתה לפני 10 שנים. בנה הוא המלך הנוכחי, ובדיוק ביום שביקרנו בגנים אשתו חגגה יומולדת 80. בתאילנד יום הולדת של המלכה הוא מעין יום האם, כשכולם לובשים כחול (שזה הצבע של המלכה, כי היא נולדה ביום שישי ויום שישי בתאילנד הוא היום של הצבע הכחול) והולכים להיות עם אמא. המלכה האם החליטה לגור בצ'אנג ראי (ולא בבנגקוק) כי זה היה איזור עני ומוכה סמים, והיא החליטה לעבור לשם כדוגמא אישית ועל מנת לעזור לפתח את האיזור – משהו כמו בן גוריון אצלנו. כך יצא שהגנים המטופחים שלה הוקמו כדי שלתושבים המקומיים תהיה תעסוקה ופרנסה במקום לגדל אופיום. הבית עצמו עשוי כולו מעץ ואפשר לראות שם את החדר שלה, המקלחת שלה וכו…

בבית של המלכה האם צריך להתלבש צנוע (ואסור לצלם), אז שחר ואני שהיינו בגופיות קיבלנו תלבושות "מקסימות":

אחרי גני המלכה האם נסענו למערת הקופים והדגים (Fish and Monkey Cave). מדובר באתר תיירות מאוד מומלץ בכל מדריכי הטיולים. אלוהים יודע למה. טיפ #2: אם אתם נוסעים לתאילנד, אל תגיעו לשם. קודם כל המערה סגורה ואסור לבקר בה בגלל שמצבה רעועה (זו מהרה שממוקמת מאוד גבוה בהר ועולים אליה בהרבה מדרגות). שנית, הקופים תוקפנים מאוד. מתנפלים על אנשים ונושכים. אנחנו עשינו את הטעות וקנינו בוטנים כדי להאכיל אותם, ורק בנס יצאנו משם בחיים. הדגים לעומת זאת התגלו כחבורת שפמנונים דוחים. בקיצור, מיותר.

אחרי הקופים נסענו למפגש הגבולות של תאילנד, לאוס ובורמה. לקחנו שם סירת מנוע ללאוס והיה כיף אדיר. הסירה נוסעת ממש מהר וקצת קופצת במים. עוצרים לאיזה חצי שעה באי קטן ליד הגבול עם לאוס, רואים את הילדים העניים שקופצים עליך לבקש כסף ואת כל הזיופים שהם מוכרים שם (כולל ויסקי מיוחד להם עם נחש משומר בפנים, שלפי האמונה המקומית נותן הרבה כוח גברא) – וחוזרים.

ממשולש הזהב חזרנו למלון בצ'אנג ראי. מאחר שהגענו קצת מוקדם ירדנו לבריכה.על שפת הבריכה ישבתי לכתוב את הפוסט הקודם ואת זה, אבל לקח קצת הרבה זמן עד שאפשר היה להעלות אותם לאינטרנט.

בערב יצאנו לשוק לילה של יום ראשון. ראינו שם מאכלים כמו בהישרדות – חרקים, ג'וקים וכאלה, כולל כלוב צרצרים חיים, שכשמישהו מבקש מנה המוכר מוציא כמה עם מסננת וזורק אותם לשמן הרותח. כן, האוכל מאוד טרי שם. הנה, ככה זה נראה, שתיגעלו גם אתם: