היום החמישי: הדרך לארפוד טאג'ין - יש ספינג' - יש קוסקוס - יש היום זה קרה. בארוחת צהריים אכלתי קוסקוס - והיה טעים ממש. בהתחשב בזה שאני מכירה רק את הקוסקוס המוכן שקונים בסופר, אני יכולה להגיד שההבדל בולט מאוד ושהקוסקוס האמיתי עולה עשרות מונים על זה המוכן. הדבר היחיד המוזר היה שהקוסקוס פה הוגש …
מרוקו – חלק ב'
היום שלישי: Chefchaouen שפשואן (Chefchaouen) - עיר עם שם שנשמע כמו ניסיון לדחוף כמה שיותר עיצורים למילה אחת - היא עד כה הסיבה הכי טובה לנסוע למרוקו. אומנם זו חתיכת נסיעה - משהו כמו 4 שעות מרבאט, אבל לגמרי שווה. זו עיר של 60 אלף תושבים ששוכנת בין שני הרים, שלמישהו עם דמיון ממש מפותח …
מרוקו – חלק א'
קודם וידוי: קוראים לי איריס ואף פעם לא הייתי עם ההורים שלי בחו”ל. בעצם נכון יותר לומר שאף פעם לא נסעתי עם ההורים שלי לחו”ל, כי קרה ששלושתינו נמצאנו פיזית באותו חו”ל באותו זמן. זה קרה לגמרי במקרה לפני 25 שנה, כשנסעתי ליוון ולטורקיה עם חברה. זה היה הטיול-אחרי-צבא העלוב שלי, שבכלל התקיים בסוף שנה א' באוניברסיטה. …
לונדון עם ילדים
חוק טבע ידוע הוא שכשתאלם תרועת הקייטנות תמצאו את הילדים שלכם סרוחים מול הטלוויזיה. המתוקים יקומו בצהריים, נפוחים משינה, ינהמו משהו לא ברור כשיחלפו על פניכם במסדרון ואז ינחתו בכבדות על הספה, מותשים מהמאמץ. הפעילות הספורטיבית הכי משמעותית שהם יעשו בזמנם הפנוי - וכל זמנם הרי פנוי - תהיה לחפש פוקימונים, אבל גם זה ממש …
האימוג'י החסר
כמה פעמים קרה לכם שחיפשתם אימוג'י בווטצאפ ולא היה אותו? כמה פעמים אמרתם לעצמכם איך, איך עוד אין את האמוג'י הזה? איך יכול להיות שיש דגים על מקל ומלפפון אבל את זה אין? אז גם אני מרגישה ככה. בכל פעם שמעדכנים גירסה ומודיעים שיוסיפו אימוג'ים - כמו השבוע - אני מחזיקה אצבעות שהפעם סוף סוף זה …
מה שקורה ב-Ischgl
אז הבוס קורא לי יום אחד למשרד שלו. "את שומעת", הוא חצי-התנצל כשהתיישב בכורסת העור, "יש איזו עבודה מחורבנת שחייבים לעשות. ניסיתי להתחמק אבל זה ממש חשוב. מחויבות עיתונאית וכל זה. אני יודע שזה הרבה שעות נוספות ולא משלמים על זה תוספת, אבל אין ברירה מישהו חייב לעשות את זה". "ברור", אני מהנהנת בהבנה, "אם …
החודש ה-12: באנו להנות
לא להאמין שאנחנו אחרי. איזו שנה עברה עלינו. אינטנסיבית, לחוצה, מרגשת, מלאה בחוויות ובארועים שייזכרו לעד במשפחה שלנו. אני לגמרי יכולה לדמיין איך בעוד 30 שנה הילדים מגיעים אלינו לארוחת שישי, עם בני הזוג והנכדים, ומעלים זכרונות מהארוחה שאיתמר בישל לנו, מהלילה שבו הוא ישן באוהל שבנה בעצמו בחצר או אפילו מהטיול לגדר ההפרדה שהייתה …
החודש ה-11: ארץ ישראל
בזמן שאתם קוראים את השורות האלה פרויקט שנת הבר מצווה שלנו כבר הסתיים. למעשה הוא הסתיים ביום שישי האחרון, כשמלאו לאיתמר 13 והחל פסטיבל הבר מצווה שלו. עוד יגיע זמן לסיכומים, אבל כבר עכשיו אפשר לומר שכולנו חשים הקלה עצומה מכך שהשנה הזו מאחורינו, ושעכשיו אפשר סוף סוף לישון בשבתות. ועדיין, יש לי חוב של …
החודש העשירי: יהדות
כבר כמה שבועות שאיתמר זורק מדי פעם לחלל החדר את המילים "שמע ישראל". נשמע בום חזק? "שמע ישראל". מישהו מבהיל אותו? "שמע ישראל". נראה לי שזה בהשראת בית הספר החדש שלו, אבל בינתיים אני לפחות מתנחמת בזה שהוא לא מוסיף גם את תנועת היד הפרוסה על החזה, תוספת שהייתה הופכת אותו אוטומטית לבר-אימוץ במקום בר-מצווה. …
החודש התשיעי: ארה"ב
אחרי שקראתם בזמן אמת על קורותינו באמריקה, לא נותר הרבה להוסיף על החודש התשיעי שהוקדש כולו לטיול. הקוראים הערניים שמו לב - והעירו - שלא המשכתי לכתוב אחרי שירדנו מהקרוז, אז זו ההזדמנות. כשחזרנו לנמל היו לפנינו עוד שלושה ימים וחצי לפני שנחזור הביתה (ימים #18-#21). תיכננו להקדיש אותם לפארקים באורלנדו, והתלבטנו לאילו פארקים ללכת. Disneyworld …
