החודש הראשון: ספורט

כצפוי, החודש הראשון התקבל בשמחה גדולה. יש להניח שאחרי מתיחת "מסחר וכלכלה" הציפיות היו נמוכות ממילא, אבל להפתעה כזו הוא בטוח לא ציפה.

הפעילות העיקרית של החודש הייתה נסיעה לחופשת סקי משפחתית בצרפת. גיא אף פעם לא עשה סקי, וזו הייתה התנסות ראשונה בשבילו. אם להיות כנים #1, לא ידעתי אם עדיף לנו שהוא יאהב את זה, כי אז הוא ירצה שניקח אותו עוד, או שישנא את זה, ואז נתבאס על הכסף שבזבזנו. אם להיות כנים #2, אנחנו רצינו לנסוע לסקי ואלון חשב שכבר ניקח את הילדים, נעשה מזה חודש בר מצווה ונסגור עניין:). אפשר לומר שהצליח לו חלקית – אכן עשינו מזה חודש בר מצווה, אבל ברור שלא סגרנו בזה עניין.

לשמחתנו הצלחנו לשמור עניין הסקי בסוד מגיא, והוא גילה על הנסיעה רק כשנתנו לו את דף החודש הראשון (זה היה שבוע לפני שיצאנו לחופשה). אפילו כשמדדנו לו את בגדי הסקי הוא לא חשד בכלום והאמין שבסך הכל ניסע מתישהו לחרמון. אני מפנה אתכם לתמונה האחרונה בפוסט הקודם, כדי שתבינו כמה הוא שמח…

כמנהגנו, כל חופשה חייבת להתחיל באיזו דרמה קטנה (ע"ע ויאטנם ואירלנד למשל). הפעם, ככל שעלינו בגובה והתקרבנו למלון, פתיתי השלג הקלים שירדו בדרך, ונראו בהתחלה רומנטיים ויפהפהיים, התזחקו והפכו לסופת שלגים של ממש, מה שהפך את הכביש למדרון חלקלק ולבסוף מנע כל אפשרות להתקדם. בשלב מסוים כל התנועה פשוט נעצרה במקום בלי יכולת לזוז. פעמיים רכבים שעמדו לפנינו – פעם מכונית פרטית ופעם אוטובוס – החליקו אחורה עד שכמעט נכנסו בנו. פעם נוספת היה נדמה שהנהג שלנו בעצמו מחליק אחורה, מה שלא הוסיף לשלוות הנפש. בשלב מסוים כל הנהגים ירדו לשים שרשראות שלג, אבל בגלל מזג האוויר היה להם קשה מאוד להרכיב אותן. כשהעצירה התארכה גיא הציע שנלך למלון ברגל, אבל ההימור היה שלא נגיע בחיים ואחרי שנים ימצאו אותנו קפואים בשלג. ברגעי הייאוש ראינו את עצמנו מבלים את הלילה באוטו בלי יין חם ופואה גרה. הו, האימה.

לעשות סיפור ארוך קצר, בסוף הגיעה מפלסת שפינתה את השלג ואיפשרה לתנועה להתקדם. התברר שכל הזמן הזה היינו ממש קרובים למלון, אז אולי ללכת ברגל לא היה רעיון כל כך רע אחרי הכל.

unnamed-6
תקועים בשלג

כשהגענו למלון עברנו שרשרת חיול שלא הייתה מביישת את צה"ל. קיבלנו חדרים, פרקנו מזוודות, התאמנו ציוד סקי, נרשמנו לשיעורי סקי והתעדכנו איזו פעילות יש בכל יום (מתיחות, יוגה, מדיצטיה וכו'). אחרי מקלחת ומנוחה קצרה (מדי) הגענו סוף סוף למנוחה ולפואה גרה, אה לנחלה.

למחרת התחילו שיעורי הסקי. הגדולים שובצו בקבוצה אחת וגיא בקבוצה נפרדת עם ילדים בגילו. היומיים הראשונים היו מושלגים מאוד. היתרון הוא שהשלג היה מאוד מאוד רך ומעולה לגלישה, אבל החיסרון היה שיורד עליך שלג בלי הפסקה ולא רואים כלום. חשבתי שהילדים יתבאסו, אבל באופן מפתיע כולם ממש נהנו.

unnamed-5
המלון בבוקר מושלג
unnamed-3
הרכבל (אחד מהשניים שפעלו ביום הראשון)
unnamed-2
הילדים לפני השיעור הראשון

לשמחתנו, היומיים הבאים היו שמשיים ומופלאים ועשינו בהם מסלולים כיפיים ממש. גם הילדים התקדמו ועלו ברכבלים למסלולים יותר מאתגרים (מפתיע כמה מהר הם התקדמו!). ככל שחלפו הימים הם יותר ויותר עפו על הסקי. אפילו התמונות יצאו יותר יפות בשמש:

IMG_8336
אש על הגולש. ילד הבר מצווה
Version 2
עוד תמונה לבוק הבר מצווה

דרמה קלה (כן, עוד אחת) נרשמה גם ביום הרביעי לחופשה, כשאחר הצהריים יצאתי לגלישה עם המדריך, שרצה לנצל את מזג האוויר היפה ולגלוש מהר יותר, גבוה יותר חזק יותר. לרוע המזל, הוא לא כל כך הכיר את הדרך (זה היה השבוע השני שלו בסך הכל באתר) והלכנו לאיבוד. בניסיון למצוא את הדרך חזרה עשיני מסלולים מפחידים רצח, הרבה מעל הרמה שלנו, ועד שהגענו כבר לרכבל מוכר, התברר שהיה כבר מאוחר והוא נסגר. בלית ברירה, ותחת חשיכה הולכת ומתקרבת, נאלצנו לכתת רגלינו לאוטובוס ציבורי ולחכות שיחזיר אותנו למלון. הגענו בחזרה באיחור של שעה ויותר. הייתה חוויה מפחידה – ורק בגלל שהכל נגמר בשלום אפשר בכלל להשתמש במילה "חוויה".

למחרת ניצלנו את מזג האוויר היפה כדי לגלוש יום שלם ברצף (בדרך כלל עושים הפסקת צהריים במלון ואז יוצאים שוב. יום גלישה מלא הוא יום שבו עוצרים לצהריים במסעדה על המדרונות). לא היינו בטוחים שאפשר לסמוך על המדריך המאותגר-כיוונית, אבל הוא עשה מאמצים עילאיים לפצות אותנו והיה מושלם. עצרנו בדרך לסיידר חם באיגלו בר שנקרא, איך לא, VILLAGE IGLOO, ואחר כך עצרנו לצהריים במקום שנקרא Le Folie Douce, שזה מקום שכל יום בשעות הצהריים יש בו קרחנה מטורפת עם דיג'יי והופעות.

6d9c159a-0518-4898-a90e-4ccbddeb93e4 (1)
הכניסה לאיגלו בר
unnamed-4 copy
והאיגלו בר מבפנים
unnamed
Le Folie Douce. בירת הקרחנה

בין שיעור סקי אחד לאחר אכלנו מלא, רקדנו קצת וגיא אפילו הספיק להצטלם עם סנטה (על הברכיים שלו הוא לא רצה לשבת:) ולקבל ממנו מתנה (!), אז אני יכולה לסמן וי על העניין הזה לקראת חודש הדתות:

unnamed-4

בכלל, חגיגת חג המולד במלון הייתה מאלפת (עוד משהו שגיא חווה בפעם הראשונה). מקישוטים מהממים וסנטה קלאוס שהצטלם עם כל הילדים, דרך ארוחה מושקעת ועד מופע זיקוקים מרהיב (את המופע ראינו ממרפסת המלון, ובגלל שהיה ממש קר ביציאה חילקו לכולם שמיכות. יפה שחשבו על כל פרט, כי יכול היה להיות מאוד מבאס לצאת אל הקור).

בשבת אין שיעורי סקי, אז יצאנו לגלוש לבד, בפעם הראשונה בהרכב משפחתי. היה מזג אוויר מושלם אז גלשנו יחד עד לאיגלו בר ושתינו סיידר חם (לא סגורה אם היה בזה אלכוהול או לא, אבל כולם שתו:). חייבת להגיד שהרמה של הילדים אחרי חמישה ימי סקי הייתה גבוהה בהרבה מהרמה שאני הייתי בה אחרי הפעם הראשונה שלי. אחר הצהריים לקחנו אוטובוס ל-Les Arc 1800 שזה הכפר הגדול באיזור (הספרות מציינות את הגובה של הכפר – 1,800 מ'). יש שם מלא חנויות לציוד סקי וכמה חנויות מזכרות, אבל בעיקר יש שם סופרמרקט, ששום טיול שלנו לחו"ל לא שלם בלי ביקור בו. עשינו קניות לארוחת הסילבסטר שנועדה להתקיים בסוף אותו שבוע, וחזרנו למלון. למחרת קמנו ממש מוקדם כדי להספיק לטיסה חזרה. הייתה חופשה מוש.

***

אז זו הייתה הפתיחה המאוד מוצלחת של שנת הבר מצווה, כזו שבלי ספק יהיה קשה להתעלות עליה בהמשך. אבל זה היה רק דבר אחד שעשינו החודש. מה עוד היה לנו? או. טוב ששאלתם.

קודם כל הלכנו כל המשפחה לשחק באולינג, וזה תמיד כיף (ותמיד תחרותי מאוד, ותמיד מישהו מתרגז, ותמיד אני גרועה).

unnamed-6

אחר כך אלון העביר לגיא שיעור גולף (ואמר שהוא היה ממש טוב):

unnamed-14

unnamed-16
על הדרך גיא קיבל גם שיעור נהיגה בעגלת הגולף

ועשינו גם אימון ניסיון בפארק נינג'ה (וגיא גילה שזה הרבה יותר קשה משנדמה, למרות שהצליח לעבור את הקיר אחרי כמה ניסיונות. זה היה קיר בגובה 3.7 מ' לעומת 4.2 הקיר האמיתי מהתוכנית בטלוויזיה. לא צחוק בכלל):

IMG_8436IMG_8442IMG_8443

בחלק המשימות של החודש צפינו עם גיא בסרטון בן כחצי שעה שהכנו לו, ובו לקט של אירועי ספורט היסטוריים, שחשבנו שכל ילד בגילו צריך להכיר. היו שם 12 אירועים, כמו ה-10 של נדיה קומנצ'י, הגול ההיסטורי מהמונדיאל במכסיקו, "יד האלוהים" של מרדונה וכמובן "אנחנו על המפה" של טל ברודי, לצד הטבח במינכן ואסון הילסבורו, ואפילו הכנסנו לשם את הסיפור של ג'סי אוונס באולימפיאדת ברלין ואת הסל של מייקל ג'ורדן שזכה לכינוי "The Shot".

unnamed-2
גיא צופה בסרטון הספורט

לקינוח גיא היה צריך להכין לנו מצגת (או סתם לספר לנו) על אחד מהספורטאים הגדולים הבאים: מוחמד עלי, מייקל פלפס, יוסיין בולט או סרינה ויליאמס. בהיותו שחיין בעצמו, חשבתי שיבחר במייקל פלפס, אבל הוא דווקא הלך על יוסיין בולט. למדנו איך הוא התחיל את הקריירה שלו (בבית הספר בג'מייקה), מתי הוא הפך למקצוען (בגיל 17) וגם למה הוא לא ישתתף באולימפיאדה הקרובה (כי הוא פרש מזמן, דא).

unnamed-6

היה חודש עמוס ומעולה.

6 תגובות בנושא “החודש הראשון: ספורט”

  1. תשמעי, אתם אלופים. ממש. באמת מכניסים תכנים לשנת הבר מצווה הזאת, וכבר בפעם השלישית. ברור שהילדים לומדים מהר את הסקי, זה היתרון שהם ילדים. גם הילדים שלנו (שלקחנו אותם בגילאים 10, 8 בפעם הראשונה) כבר גלשו כמו מקצועניים אחרי יומיים שלושה. כיף גדול. המשיכו כך והמשיכי לתעד את הפעילות שלכם, אני מתענגת על התמונות ועל הסיפורים

    אהבתי

  2. אני מכירה את שנות הבת/בר מצווה שלכם ועדיין מתעלפת מזה. חופשת הסקי עושה חשק מאוד מאוד, וההקפדה על יציקת תוכן – הקליפ החשוב והכנת המצגת שלו הופך את זה למושלם. מצפה מאוד לחודשים הבאים פלוס לוקחת דוגמה לעתיד אצלנו…

    אהבתי

  3. איזה רעיון נפלא זה חודש בר מצווה והכי אהבתי שגם הוא היה צריך להכין מצגת. כל הכבוד! אני חושבת שאתם רואים את ההורות שלכם בצורה שונה ומדהימה : מחנכת, מלמדת, מעשירה ובעיקר חווייתית ולא רק תיאורתית.
    ו..מזל טוב! רק נחת…

    אהבתי

להגיב על Adi לבטל

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s