בוא נהיה הזוג הזה – או: כרתים 2019

יש אנשים שפשוט לא נועדו להיות ספונטניים. כנראה אנחנו האנשים האלה.

איך אני מקנאה באנשים שיכולים לקום בבוקר והופ להחליט שהיום הם טסים. פותחים את האינטרנט, סוגרים דיל בגרוש וחצי – ואחרי שעתיים הם כבר בדרך לנתב"ג.

לפעמים אני מדמיינת איך גם אנחנו כאלה, אנשים שחיים עם המוודה ליד הדלת. על פניו אין סיבה שלא נהיה הזוג הזה, אבל מתחת לפניו יש את כל הסיבות שבעולם: קודם כל, עד שאנחנו מסכימים על יעד כבר מתחלפת עונה. אחר כך הטיסות לא נוחות לנו, המלון זה לא בדיוק, הילדים פה והעבודה שם. בסוף בסוף מתברר שחוץ מכישורי האריזה המהירים שלי (שכזכור הוכיחו את עצמם בדרך לוויאטנם בשנה שעברה) פשוט אין לנו את מה שצריך כדי להיות אנשים ספונטניים.

הנסיעה לכרתים דווקא התחילה הכי ספונטנית בעולם. בארוחת צהריים לפני יום כיפור האחיינית שלי סיפרה שהיא מצאה דיל פצצה לכרתים, 900 שקל לאדם לארבעה לילות כולל טיסות והעברות במלון חמישה כוכבים. הטיסה מחר. נשמע אחלה, אמרתי לאלון, יותר זול מלהישאר בארץ. אולי ניסע גם?

למה לא באמת. אבל אמרנו שלא ניסע בכיפור אלא בסוכות. יש סופש ארוך, לא צריך חופש מהעבודה, הילדים בבית. מה רע? למחרת כבר התחלתי להסתכל על דילים באינטרנט. מה שאחרים סוגרים בדקה, לנו לקח יומיים (ראו לעיל – הטיסות לא נוחות, המלון לא בדיוק וכו וכו). אחרי יומיים הצלחנו להסכים על משהו. כמובן שלמחיר האטרקטיבי כבר לא היה זכר. מילא, אבל אז התברר שכשלהורים הכי לא ספונטניים בעולם יש בת חיילת הכל הרבה יותר מסובך גם ככה. עד שהיא השיגה את כל האישורים מהצבא, התברר שכבר אין מקום על הטיסה שרצינו.

בלית ברירה, החלטנו לדחות לשבוע אחרי, לשמחת תורה. גם אז יש סופש ארוך, לא צריך חופש מהעבודה, הילדים בבית, מה רע? שוב חזרתי לאינטרנט, שוב בזבזתי יומיים ושוב מצאתי בסוף דיל. כמובן שהמחיר עלה בינתיים. וגם אז, החיילת רק שמעה שהיא צריכה להוציא מחדש את כל האישורים לתאריך אחר – והתעלפה. בחיים לא יתנו לי, יללה, תיסעו בלעדי. כן, ממש.

לעשות סיפור ארוך קצר (בעצם קצר זה כבר לא יהיה), החיילת הוציאה אישור חדש, סגרנו דיל שקר כלשהו, צירפנו (בספונטניות!) את אחות של אלון ואת הבן שלה – והנה אנחנו בכרתים. באופן מפתיע (ואולי זה מפתיע רק לאנשים שבנוסף לזה שהם לא ספונטניים הם גם סקפטיים), למרות שמדובר ב״דיל״ הכל הלך חלק: הטיסה יצאה בזמן, המזוודות הגיעו, ה״העברות״ היו נוחות ויעילות והמלון היה סבבה. חבל רק שמזג האוויר החם ששרר בסופש המקורי שתוכנן, התחלף בסופש הזה במזג אוויר מעונן למדי. מגיע לנו, אנשים הו כה לא ספונטניים שכמונו. 

התחלנו בסיבוב היכרות בעיר הסמוכה Hersonissos. מהר מאוד נזכרנו שכבר צהריים ושאנחנו מורעבים ואכלנו Gyros במקום שקוראים לו פיץ' פיט (!). היה טעים ממש וגם זול ממש. אחר כך הסתובבנו בטיילת, שזה בעצם רחוב אחד עם חנויות שכל התיירים מסתובבים בו. אחרי שעתיים של הסתובבות נינוחה המעונן הפך למבול אז לקחנו מונית בחזרה למלון. ממילא כבר התחיל להחשיך.

unnamed-1 copy 3
החוף בחרסוניסוס המעוננת
unnamed-25
חנות בטיילת של חרסוניסוס
unnamed-24
Gyros – הגירסה היוונית ללאפה

למחרת קמנו לעוד בוקר מעונן. בטוחים שתכף תצא השמש – כפי שהבטיחו כל אתרי מזג האוויר –  יצאנו לטיול רגלי לאורך החוף. הלכנו, עצרנו, התפעלנו מהנוף, הצטלמנו – והשמש לא יצאה. לפחות יצאו תמונות מהממות: 

unnamed-1 copy
מחכים לשמש

unnamed-15unnamed-2 copy

מזל שבמלון הייתה בריכה מקורה (אבל לא מחוממת!). חלקנו הלך לשם, וחלקנו האחר ישב לקרוא על שפת הבריכה בחוץ. בתכלס, היה ממש נעים. ושקט. ורגוע. לגמרי אפשר להתרגל לזה, גם בלי שמש. בצהריים, כשהשמש יצאה סוף סוף, לסדר היום שלנו נוסף סט שלם של פעולות – להשתזף, לקפוץ לבריכה, להיכנס לים, לשחות, לצוף וכו'. היה מושלם (בצהריים הזמנו טייק אווי של gyros מהכפר הסמוך, כדי שחלילה לא נצטרך לזוז).

unnamed-21
הבריכה במלון Aldemar Royal Mare לפני השמש

unnamed-8

72 שעות, קילו קרם הגנה ושני ספרים אחר כך, עדיין הייתי באותה תנוחה על מיטת השיזוף. אפויה וול דאן. גיוונתי קצת בין ים לבריכה, בין בטן לגב, אבל זהו. המנוחה המושלמת (בשבילי. אלון, כרגיל, לא מצא בכל זה טעם וביום השלישי התיאש, איתר לעצמו מגרש גולף והלך לשחק).

בערב האחרון ויתרנו על ארוחת ערב במלון ויצאנו לאחד הכפרים בסביבה, Koutouloufari (כמה כיף להגיד קוטולופרי במבטא יווני, תנסו גם). אחרי סיבוב בכפר היפה עם הסימטאות הציוריות, אכלנו ארוחה יוונית כהלכתה, עם עלי גפן, איקרה, קלמרי, מוסקה ודגים מטוגנים, כשברקע כמו בסרט אווירה מושלם מתנגנים שירים יווניים. היה מצוין, חבל רק שלא נתנו לנו בסוף לשבור את הצלחות…

unnamed-2
סמטאות קןטולופארי

unnamed-3unnamed

למחרת, אחרי עוד סשן בריכה קצר וסיבוב הכרחי בסופרמרקט (הרי חייבים להצטייד בפטה, חלומי, טפנד ושמן זית) , חזרנו הביתה. בסטנדרטים שלנו, זו הייתה החופשה הכי ספונטנית אבר (ובתכלס גם הפעם הראשונה שלנו ב״דיל״ ביוון, באיחור אופנתי של עשור אחרי כולם). 

Until next time, יאסו.

 

8 תגובות בנושא “בוא נהיה הזוג הזה – או: כרתים 2019”

  1. גם אני הכי לא ספונטנית שיש והפנמתי כבר די מזמן שתמיד אשלם יותר. ככה זה…
    בכל מקרה, נשמע שהיתה אחלה חופשת מנוחה ורוגע והתמונות יצאו סוף, כרגיל…

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s