נורבגיה חלק ג' (Geiranger to kristiansund)

היה לנו יום יפה ומוצלח. עלינו בבוקר בדרך הנשרים (Ørnevegen) וירדנו בצהריים בדרך הטרולים (Trollstigen). אלה שתי דרכים מפותלות מאוד ומרובות סרפנטינות – ושתיהן באמת מהממות.

קצת אחרי העלייה של דרך הנשרים יש מקום לתצפית על נהר שוצף ולידו בית קפה שיושב ממש על המים. מיקום מהמם וגם קפה לא רע. היינו חייבים לעצור, למרות רק שעה קודם סיימנו ארוחת בוקר ענקית. כשהיינו שם הבנו שזה המקום שמצולם בכל הפרסומות הנורבגיות לדרכים הנופיות שלהם – צילום שראינו בכל תצפית שהגענו ותהינו איפה הוא צולם.

אחרי העלייה של דרך הנשרים נוסעים עוד קצת במישור ירוק, וגם הפעם הנוף מתחלף לדרך מושלגת ככל שמטפסים בגובה:

קצת לפני שמגיעים לירידה בדרך הטרולים, עוצרים במרכז מבקרים שיש לידו מסלול הליכה מסודר שמוביל לתצפית – והנוף משם יפהפה. למעשה בילינו בתצפית הזו יותר זמן משהיינו על דרך הטרולים עצמה. אה, ואם עד היום לא ראינו אפילו ישראלי אחד בטיול, פתאום פה היה אוטובוס שלם, וקריאות "מוטי, מוטי" מילאו את החלל. תענוג.

אחרי הירידה בדרך הטרולים המשכנו לעיר הסמוכה שנקראת Andalsnses. זו עיר קטנה כל כך ובדיוק כשהגענו עגנה שם אונית קרוזים ענקית. הפרופורציות בין גודל האוניה לגודל העיר נראו כל כך לא הגיוניות, עד שנדמה שהאוניה גדולה יותר מהעיר. מה שבטוח זה שהיו עליה יותר אנשים:

עשינו סיבוב קצר בעיר, אבל שוב היה יום ראשון אז הכל היה סגור. האמת היא שאני קצת מתקשה להבין איך עובד הראש של הנורבגים. עד שעוגנת אצלכם ספינת קרוזים ויש מיליון תיירים שרק מחפשים איפה לזרוק את הכסף שלהם – לא תפתחו את הבית קפה המצ'וקמק שלכם או את החנות העלובה שלכם? מה נהיה? אז מה אם יום ראשון? תנוחו כל ה-300 ימים האחרים בשנה כשכלב לא עובר אצלכם מרוב שקר.

מ-Andalsnses המשכנו ל-Alesund, שהיא העיר הגדולה ביותר באיזור. אלסונד נשרפה לפני 100 שנה (ב-1904 ליתר דיוק) ונבנתה מחדש בתוך שלוש שנים, הפעם בסגנון אר נובו שהיה נפוץ באותה עת (בכל העיר פזורים הבתים שנבנו בסגנון הזה עם סימון במפה שמציין זאת, אבל עד לרגע זה לא זיהיתי שום הבדל בינם לבין כל הבתים האחרים). לפני שמגיעים לעיר אפשר לעלות לתצפית עליה מגבעת Aksla. אפשר לעלות באוטו או ברגל – נחשו מה בחרנו. בכל מקרה, הנוף מלמעלה מקסים ביותר:

היה נעים מאוד להסתובב באלסונד. באופן מפתיע לא היה קר, למרות שציינו לעצמנו שזו הנקודה הצפונית ביותר על פני הגלובוס שהיינו בה בחיים, והבתים באמת יפים. אכלנו במסעדת סושי מעולה Zuuma וסיכמנו יום רגוע ומהנה (כשהדגים טריים לא צריך הרבה כדי שהסושי יהיה מושלם).

למחרת היה היום האחרון שלנו בטיול, לפני הפינאלה באוסלו. היעד האחרון שלנו היה הדרך האטלנטית (Atlanerhavsvegen), שגם עליה שמעתי והייתי חייבת לסמן וי. הדרך האטלנטית היא כביש של 8 ק"מ שכולל 8 גשרים שמחברים בין איים (באוקינוס האטלנטי כמובן). הכביש נבנה לגמרי למטרות תיירות (יש כביש מהיר לא רחוק משם שעושה את אותה דרך) וזכה בתואר "הכביש היפה ביותר בעולם".

חייבת להגיד שבמקרה הזה ההתלהבות הייתה מעט מוגזמת, וכבר נסעתי בכבישים יפים ממנו. במבט מהאוויר הוא אכן נראה מהמם, אבל כשנוסעים בו כמובן שלא רואים את מה שרואים מלמעלה:

בצהריים החזרנו את האוטו ב-Kristiansund, הנקודה הצפונית ביותר בטיולנו, וטסנו ליומיים אחרונים באוסלו (על כך בפוסט נפרד, אם עוד יהיה לי כוח…). בסופו של דבר זה המסלול שעשינו בשמונה ימי טיול:

כמה הערות וטיפים לסיכום (למקרה שיש לכם תוכניות לנסוע):

1. בקיץ השמש שוקעת, אבל היא לא יורדת מספיק נמוך מתחת לקו האופק ולכן גם בלילה (כל הלילה) יש אור. הנורבגים אומנם שיכללו את היכולת להחשיך חדרי מלון לדרגת אומנות, אבל זה לא מושלם ואם קשה לכם לישון עם אור – תביאו כיסוי עיניים.

2. יש פה כל כך הרבה פיורדים ושלוחות של פיורדים וספיחים של שלוחות של פיורדים, שאם מעניין אתכם לדעת איפה אתם נמצאים ואם מה שחציתם עכשיו זה פיורד או שלולית – תביאו מפה. עם וויז נוח לנווט מנקודה לנקודה, אבל בשביל לקבל תמונה מקיפה זה פחות נוח.

3. ביום ראשון הכל סגור. בקושי תמצאו מקום לאכול.

4. אפרופו אוכל, הוא לא משהו, לפחות בכפרים ובאזורי הספר. אומנם יש מלא דגים (בעיקר סלמון, האליבוט ובקלה) ופירות ים, אבל, לא ברור למה, הם עדיין מצליחים לייבש אפילו את הדג היחיד שהם מכינים כל יום בחיים שלהם.

5. ועוד בעניין האוכל – בחיים שלי לא הייתי במדינה שכל כך רגישה לאלרגיות למזון. בכל תפריט, גם הכפר הכי נידח, תהיה מתחת לשם המנה שורה שמפרטת את כל המרכיבים האלרגניים, או שעשויים להיות אלרגניים. האמת – מרשים.

6. כולם פה מדברים אנגלית טובה ואין שום בעיה להסתדר. ואגב גם בנורבגיה, בדיוק כמו בשטוקהולם, לא ראינו קרונה אחת. את כל התשלומים אפשר לעשות בכרטיס אשראי.

7. מזג האוויר הוא האישיו הכי חשוב פה, במיוחד כשמטיילים כמונו בתפר שבין החורף לקיץ. תעשו לעצמכם טובה ואל תסמכו על האפליקציה של מזג האוויר בטלפון. הנורבגים טוענים שהאתר הטוב והמדויק ביותר הוא www.yr.no. מהניסיון שלנו, הם צודקים.

8. אם אתם מתכננים טרקים (וכדאי לכם) תביאו נעלי הליכה טובות. לא סניקרס, לא נעלי ספורט וגם לא נעלי הליכה ישנות ושחוקות. הסלעים פה חלקלקים במיוחד ולא כדאי לקחת סיכון. אם אין לכם נעליים, בהרבה מהמסלולים אפשר לשכור נעלי הליכה.