יומן דיטוקס

מכירים את המשחק הזה שבו כל אחד צריך להגיד משפט אחד אמת ומשפט אחד שקר וצריך לנחש מה האמת ומה השקר? אז אני משוכנעת שלא משנה איזה משפט שקר הייתי אומרת, אף אחד לא היה מאמין שמשפט האמת הוא שעשיתי דיטוקס.

כי מה הסיכוי שאני, שתמיד כשמישהו אומר לי שהוא צמחוני או טבעוני או סתם לא אוכל גלוטן, השאלה הראשונה שלי היא "אז מה אתה כן אוכל?", אפסיק יום אחד מרצוני החופשי לאכול גלוטן, סוכר, מוצרי חלב, בשר אדום, קפה ואלכוהולועוד אשאר בחיים לספר על זההאמת שגם לי זה נשמע מופרך אבל הגיע פואה גרה עד נפש והיה צריך לעשות מעשה.

פרק 1: ההחלטה

הכל התחיל עוד כשהיינו בחופשת הסקי. בעודי נוגסת בבגט עמוס בחמאה וגבינת  ברי החלטתי שאיך שאני חוזרת לארץ אני מתחילה דיאטה כי כמה אפשר לתקוע.

אז תוך כדי לעיסה התחלתי לדפדף בגוגל והגעתי לכתבה על "דיטוקס 21 ימים". מדובר בתוכנית שפיתחה נטורפותית בשם הגר שפר במטרה לעזור לנו "לגלות עולם של תזונה מאוזנת ובריאה" ומתוך "גישה הוליסטית שתאפשר לנו להיות בריאים יותר, רזים יותר ומאושרים".  במילים אחרות התוכנית הזו מציעה ריסטרט כולל למערכת העיכול ועל הדרך מבטיחה גם להוריד 3-5 קג בשלושה שבועות. לגבי האושר לא מצאתי הבטחה קונקרטית.

להוריד 5-3 ק"ג נשמע לי לא רע בכלל ושלושה שבועות נשמע לי כמו משהו קצר ולעניין שאני יכולה לעמוד בו. אז בלי לחשוב פעמיים, ובעודי בולסת את הבגט, הורדתי את האפליקציה (זה עולה 25 ש"ח) והכרזתי באוזני אלון, שבלס מולי, שאני מתחילה. בלי להתבלבל גם דחפתי לעברו את הטלפון עם האפליקציה ושאלתי אם הוא רוצה לעשות איתי. "אני מעדיף למות", הוא ענה והמשיך ללעוס.

פרק 2: ההכנות

האפליקציה מבטיחה תפריט מאוזן ומשביע אבל במבט ראשון נראה היה לי ששכחו לכלול בו אוכל. כי אם פורטים את הסוכר והגלוטן והבשר אדום והמוצרי חלב לאוכל אמיתי מגלים שאסור לאכול לחם,  טוסט, פסטה, אורז, קוטג', קפה, קבב, סטייק, תפ"א וכו. חוץ מזה אסור גם סוכר לבן או חום או כל ממתיק מלאכותי אחר, אסור משקאות דיאט ואסור ואסור. שוב שאלתי את עצמי "אז מה לעזאזל אני אוכל??", דמיינתי צום ושואה ושקלתי לוותר.

כדי להרגיע את החרדה קראתי כל מה שיש באינטרנט על הדיטוקס וראיתי שמי שעשה היה מאוד מרוצה. באפליקציה יש גם מדריך מסודר שעונה על שאלות בנוגע להחלפות בין ארוחות ובין ימים, קניות וכו'. אחרי שקראתי הכל החלטתי לדחות את ההתחלה בשבוע, כדי לא להתבאס בפיקניק של יום העצמאות ובארוחת יום ההולדת של שחר. ידעתי גם שאחרי זה אלון נוסע לחול לשבוע ולא יהיו פיתויים של לאכול בחוץ אז עדיף.

unnamed-a
כך זה נראה: האפליקציה – יום 2

את השבוע שלפני ההתחלה הקדשתי להכנות. קראתי את כל התפריטים היומיים, בחנתי את המתכונים והחלטתי מראש מה אין סיכוי שאני אוכל (המבורגר עדשים) ומה יכול להיות לי סבבה (אנטיפסטי, סטייק סלמון). אחר כך הלכתי לשוק עם רשימת הקניות והצטיידתי בכל מה שצריך (האפליקציה נותנת רשימת קניות לכל 5 ימים וזה מאוד נוח).

בערב שלפני עשיתי את ההכנה הטובה ביותר (שדווקא לא כתובה במדריך וחבל) וציידתי את כל בני המשפחה בסט משפטים שהם צריכים לשנן לי בשלושת השבועות הבאים, החל מ"יאמי, נראה טעים מה שאת אוכלת", דרך "איזה יופי שאת מתמידה" ועד "וואו, כבר ממש רואים שזה משפיע".

כמובן שהם לקחו את הכל אל הקצה וכבר למחרת בבוקר איתמר הסתכל בכוס המים שהכנתי לי עם הלימון והמלפפון (אל תשאלו) ואמר "יאמי, זה נראה טעים", ואלון הוסיף "וואו, כבר ממש רואים שזה משפיע".

פרק 3: השבוע הראשון

הבוקר, כל בוקר, נפתח בשתי כוסות מים מקנקן שהכנתי ערב קודם. יש בו שני ליטר מים ואני אמורה לשתות הכל במשך היום. בקנקן שמים חוץ ממים גם פרוסות מלפפון, פרוסות לימון, קצת גינג'ר ואפשר גם נענע (על הנענע ויתרתי אחרי היום הראשון כי אחרי שתי דקות במים הוא נהיה סמרטוטי ודוחה). בתכלס זה לא רע כשמתרגלים.

unnamed-1
מים עם מלפפון, לימון, ג'ינג'ר ונענ

לארוחת בוקר עושים בד"כ שייקים של פירות (איזה שרוצים) עם חלב קוקוס וכף ציה. קראתי שכולם עפים על כמה שזה טעים. אבל זה לא. אולי זה היה טעים אם אפשר היה להמתיק את זה אבל בשבוע הראשון זה לגמרי היה החלק המבאס של היום. לזכות השייק ייאמר שהוא ממש ממלא אז התמדתי, וגם בהמשך למדתי איזה פירות טעימים לי (אננס ותות) ואיזה לא (בננה ופירות יער) אז המצב השתפר.

unnamed-6
שייק פירות יער ותותים עם חלב קוקוס וזרעי צ'יה

ארוחת הביניים כוללת ברוב הימים מקלות של מלפפון/פלפל/סלרי/גזר עם מטבל אבוקדו או עם טחינה והייתי סבבה עם זה (חוץ מעל הסלרי שהיה גדול עלי). חשבתי שיימאס אחרי יומיים אבל התמדתי בזה עד הסוף.

בצהריים אוכלים תבשילים שונים כמו רצועות עוף מוקפצות עם ברוקולי, קוביות עוף עם פלפלים וכו‘. הכמויות נראו לי ממש מוגזמות ובאמת לא גמרתי את הכלאת רוב הארוחות מכינים ליומיים, כך שביום השני לא צריך להתעסק בכלל וזה מאוד נוח. היו דברים, כמו מרק, שהכנתי להרבה יותר מיומיים כי מי עושה מרק עם שני גזרים וחצי בטטה? 

unnamed-2
ספגטי זוקיני (עושים עם הקולפן) עם טופו ועגבניות שרי

אחרי הצהריים יש ארוחת ביניים נוספת של פרי כמו תפוח או מלון או תמרים עם קצת אגוזים או שקדים, ולארוחת ערב שוב תבשיל כמו דג או טופו עם פסטה מזוקיני או סלט טונה או אומלט.

unnamed-7

התפריט באמת מגוון ויש בו כמה מנות שאפשר אפילו להגיד עליהן שהן טעימות. כאמור, ממש לא הייתי רעבה ואפילו לא היה לי קרייבינג ללחם או לפסטה כמו שחששתי. אפילו בלי הקפה של הבוקר הסתדרתי.

בכל המדריכים שקראתי דיברו על המשבר שמגיע ביום הרביעי כשהגוף זועק "תנו לי סוכר". ובכן, חיכיתי בחרדה הולכת וגוברת, ואני שמחה לבשר שלא קרה כלום.

אה, אבל אז הגיע היום החמישי.

וגם אז לא קרה כלום.

ואז הגיע סוף השבוע.

או. בעיה. ביום שישי אלון הכריזכמו תמיד ביום שישישהולכים לאכול ארוחת בוקר בחוץ. אחרי שפירצפתי לו הוא הבטיח שנמצא מקום שבו יהיה לי מה לאכול (ולא שיש לו מושג מה אני אוכלת). זה נגמר בזה שאכלתי חביתה (ביקשתי שיעשו אותה בלי שמן ואז עוד ספגתי אותה בשתי מפיות), קצת טחינה ואבוקדו וסלט ירקות בלי עגבניות ובלי תיבול. וכן, זה היה פתטי כמו שזה נשמע

למחרת נסענו לבקר את איתמר בשדה בוקר ולקחנו אותו לאכול במקדונלדס (אין שם משהו אחר). ידעתי שככה יהיה אז הבאתי מהבית את  "המנה שלי" (סלמון עם אנטיפסטי מאתמול) ואכלתי אותה לידם בעוד הם תוקעים את ההמבורגר והצי'פס. בחיים לא הבאתי אוכל מהבית לשום מקום, נשבעת. זה היה עלוב ברמות, אבל באופן מפתיע לא התקנאתי בהם, לא התפתתי לקחת מהם אפילו ציפס אחד (בתכלס, לא היה קורה כלום לדיטוקס אם הייתי לוקחת) ואפילו לא קינאתי כשהם קינחו בגלידה ואפל פאי. להפך, זה רק הוכיח לי שאני ממש מחויבת ושיש לי כוח רצון ברזל. זה דווקא שימח אותי ממש.

unnamed-5
יאמי. אנטיפססטי מפטריות, חצילים, פלפלים, זוקיני, בטטה ובצל סגול

אז עברתי את סוף השבוע, שבראש שלי הוגדר מראש כמכשול הממשמעותי הראשון. אפשר להמשיך.

פרק 4: השבוע השני

במוצש אלון נסע לחול לשבוע והשאיר אותי עם הפלפלים שלי

גם השבוע ארוחת הבוקר המשיכה להיות המבאסת ביותר ביום מבחינתי. כל השייקים האלה עם הציה והחלב קוקוס ממש לא טעימים לי. בסופ"ש אפשר היה לאכול גם חביתה או ביצים קשות, והכלל הוא שמותר להחליף דברים כל עוד הם באותו שבוע, אז הרשתי לעצמי לוותר מדי פעם על השייקים ולהחליף. ואגב, גם האפקט המובטח של הצ'יה "להסדיר את מערכת העיכוללא ממש עבד אצלי (נראה לי שהציה הגיעה למערכת העיכול שלי ואמרה לעצמה בייאוש עזבי, זה גדול עלי). כל כך לא אהבתי את השייקים, שכל בוקר כשהכנתי סנדביצ'ים לילדים לבית-הספר קינאתי בלחמניות שלהם…

גם בשבוע השני לא ממש הבנתי על מה מדברים כשכתוב במדריך ש"אם תקפידי על התפריט תרגישי קלה יותר, חיונית יותר ופחות נפוחה". בתכלס לא הרגשתי שום דבר מזה. הרגשתי מצוין גם קודם, והרגשתי אותו דבר עכשיו. או שזה לא עובד עלי או שלא הייתי כל כך גרועה גם קודם.

בשבוע השני התרחש אירוע בקנה מידה היסטורי כשבפעם הראשונה בחיי קניתי קייל. זה מעין כרובעל שנחשב למזון ממש ממש בריא, עם סיבים תזונתיים, ויטמינים ומה לא. אני תמיד שייכתי אותו למזונות שאוכלים אנשים מוזרים. אבל היה מתכון של מרק קייל, תרד וחומוס, ולמרות שיכולתי להכין אותו בשקט גם בלי הקייל החלטתי לנסות. האמת? יצא טעים ממש. זה לא שהרגשתי טעם מובחן של קייל, אבל יצא סבבה לגמרי. וכן, כל יום לומדים משהו חדש.

unnamed-9
קייל למתחילים: מרק חומוס, תרד וקייל

ואז שוב הגיע סוף השבוע. אלון היה עדיין בחול אבל הקפדתי על המסורת המשפחתית והלכתי עם הילדים למסעדה (לא לפני שבדקתי מראש מה יהיה לי שם לאכול). כשהגענו הילדים שאלו מה הדבר הראשון שאוכל כשייגמר הדיטוקס, ואמרתי בלי לחשוב פעמיים "לחם". זה באמת הדבר שהכי חסר לי. יותר מקפה, יותר ממתוק, יותר מפסטה. שנייה אחרי זה הגיע המלצר ובלי למצמץ איתמר הזמין מנת לחםכשפערתי עליו זוג עיניים הוא התנצל ממש, אבל האמת היא שלמרות שהגיע לחם מגרה ממש עם חמאה צהובה – עמדתי בזה בגבורה (טעמתי ביס קטן, אל תגלו).

בעוד הילדים הזמינו מנות עתירות בשר אדום, פחמימות וכו' אני הזמנתי חזה עוף בגריל עם ירקות צלויים. זו הייתה פעם ראשונה בחיים שלי שהזמנתי במסעדה חזה עוף בגריל. היה טעים אבל לא היה כיף. הרשתי לעצמי ביס מהפירה החמאתי המעולה של שחר וחיכיתי שיכה בי הברקאבל שום דבר לא קרה. אחר כך, כדי להביא את עצמי ממש אל הקצה, עוד לקחתי אותם לאכול בגלידה גולדה (סניף של אניטה בלבונטין). טעמתי מכל אחד ליקוק והייתי גאה בעצמי.

unnamed-12
מנה לסוף השבוע: סלמון עם פירה כרובית ושעועית ירוקה

פרק 5: השבוע השלישי

אלון חזר מחו"ל במוצ"ש ושלף מהמזוודה את המשקל המשוכלל שהזמנתי מבעוד מועד. זה משקל שמתחבר לאפליקציה בטלפון ומודד פרמטרים כמו מסת שריר, אחוזי שומן, BMI ועוד. אם נשקלים באופן קבוע אפשר לנהל מעקב אחרי השינויים והירידה (או העלייה) במשקל או באחוזי השומן. בימים הראשונים נשקלתי כל איזה שתי דקותלמרות שההמלצה היא לא להישקל בכלל בזמן הדיטוקס  רק כדי לראות כמה יצא לי… (אם יצאתי פה קצת משוגעת זה בגלל המחסור בסוכר, תסלחו לי).

אניווי, המשקל הראה שירדתי שלושה ק"ג בשבועיים הראשונים. נשאר לי עוד אחד כדי להגיע למטרה שסימנתי לעצמי, ועוד שבוע כדי להשיג את זה. אלא שמדובר היה בשבוע בעייתי במיוחד, כי קבעתי בו ארוחת צהריים עם חברה, בילוי ערב במסעדה עם זוג חברים ובסוף גם ארוחת בוקר עם אלון ביום שישי בדרך לשדה בוקר בחוות קרונמל (שמגישה כמעט רק מוצרי חלב).

בסופו של דבר הזמנתי בצהריים סלט עם טחינה (עולב), המסעדה בערב בוטלה (מזל) וביום שישי כבר הרחתי את הסוף אז הרשתי לעצמי להתפרע ואכלתי מאפה פילו עם גבינה (יוהו!).

חוץ מזה בשבוע השלישי הרשתי לעצמי להתרחק קצת מהמתכונים באפליקציה וחזרתי על מתכונים מהשבוע הקודם. למעשה חוץ ממרק עדשים כתומות ותבשיל של עוף בחלב קוקוס על אורז לא הכנתי שום דבר חדש. לעומת זאת הכנתי שוב את המרק עם החומוס והתרד, הצ'יפס מהקולורבי, ואת הדג על מצע זוקיני ועגבניות שרי. יצא שהיה לי אוכל במקרר לכל השבוע והייתה פחות התעסקות עם קניות ובישולים.

unnamed-10
אחלה ארוחה (נו טוב, הכל יחסי): סלט ירקות עם גרגרי חומוס וביצה קשה וטחינה

פרק 6: סיכום

האמת, לא היה נורא בכלל. הרבה יותר קל משחשבתי!

האפליקציה מאוד נוחה לשימוש. היה מעצבן שיום אחד רציתי לחזור למתכון מהשבוע הראשון וגיליתי שהוא הוחלף במשהו אחר וכבר לא קיים, אבל חוץ מזה היא ממש בסדר. רשימת הקניות והמתכונים שמסודרת לפי ימים עושים סדר והעובדה שרוב המתכונים הם ליומיים עוזרת שתמיד יהיה אוכל במקרר.

גיליתי שאני יכולה לחיות לא רע בלי מוצרי חלב, גלוטן ובשר אדום ושהשאלה הקבועה שלי עד היום "אז מה נשאר לאכול" היא די מפגרת כי אכלתי מלא.

והתוצאות? ובכן, ירדתי 3.5 קילו, שזה כמעט ה-4 שרציתי. לא מדדתי, אבל אני מרגישה שירדתי בהיקפיםרואים את זה גם בראי וגם על הבגדים והכי חשובלא סבלתי.

אז מה עכשיו? אחרי שאכלתי קצת לחם, שתיתי קפה והרגעתי את הקרייבינג למה שהיה אסור, אני מקווה שלא אחזור לגמרי למה שהיה קודם. לא הייתי אומרת שאקנה שוב קייל מרצוני החופשי, אבל אם אשאיר קצת יותר ירקות ופירות בתפריט זה גם טוב. אחרי הכל, יש לי משקל חדש שעושה לי גרפים ופרצופים על כל תזוזה, אז לא יפה לאכזב אותו. מצד שני, תכף שבועות אז אולי בדיוק תיגמר לו הבטריה..

7 תגובות בנושא “יומן דיטוקס”

  1. מרשים ביותר! גם שבכלל החלטת על זה, גם שבצעת (כמעט לגמרי) במדויק בלי לזייף, וגם שבאמת היו תוצאות (3.5 קילו !) . שאפו! מסקרן מה יהיה עכשיו…..כלומר, מה הם ממליצים אחרי שמסיימים את הדיטוקס? זה מראש מוגבל לשלושה שבועות, לא?

    אהבתי

  2. מהמם. את יכולה לנחש שכל הדיטוקס הזה זה בול ספל התה שלי, והתמוגגתי מכל הפוסט שלך. אשכרה גאה בך, והנה קיבלת את גמולך בדמות שלושה קילוגרמים וחצי. כל הכבוד.
    יש לי שקית קייל במקרר אגב והמרק חומוס-קייל הזה נשמע מבטיח. יש מתכון איפשהו?

    אהבתי

      1. נראה לי שהמציאו את הקייל ברוסיה. בלעע קרטון… איריס, כל הכבוד אבל תכל'ס, אם הייתי צריכה להמר על מישהי שתחליט תתמיד ותגיע למטרה – זו רק את. אז מש"ל

        אהבתי

      2. ובכן, לידיעתך, כמעט שאין קייל ברוסיה. אבל יש סופר אחד שבו מוכרים אותו ולכן פעם ב אני מגיעה לשם וקונה כמות.
        ומצטרפת לגילה – אני מופתעת מזה שבחרת לעשות דיטוקס, לא מזה שסיימת אותו בהצלחה.

        אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s