הופ, נחתנו בבזל

שוב נשלחתי למשימה מפרכת בעורף האויב, והפעם לבקר עם קבוצת עיתונאים בלאונג' העסקים החדש של סוויס בציריך ולדווח. מכיוון שסתם לטוס, להתארח בלאונג' ולחזור זה משעמם, החליט מי שהחליט לצרף לחגיגה גם את לשכת התיירות של שווייץ, שאירגנה לנו ארבעה ימים של פינוק אינסופי בצרמט ובבזל.

IMG_9652.jpg

כבר על ההתחלה שידרגנו אותנו מביזנס לפירסט. מה ההבדל? או. 8 מושבים במקום 40, אף אחד לא יושב לידך, יש מסך ממש גדול מולך ויש תריס כזה שאפשר להגיף מהצד ולישון בפרטיות. את האוכל מגישים על שולחן עם מפה לבנה וכלי חרסינה ואפילו את הכיסוי עיניים והמברשת שיניים ארזו לנו בצורה מושקעת בכובע גרב בהלוך ובגרב של סנטה בחזור.

הלאונג' בשדה התעופה של ציריך היה ההשווצה הגדולה שלהם מולנו: שף שמבשל ארוחות במקום, חללי עבודה, מזנון חופשי, וגולת הכותרת – מקלחות מפוארות, שירות גיהוץ ואפילו חדרי שינה ליחידים ולזוגות בלי תוספת תשלום למי שיש לו כמה שעות לחכות לקונקשן. מה אני אגיד לכם, הכי הרשים אותי שהייתה שם ערימה של קינדר בואנו שאפשר לאכול חופשי…

אחרי הסיור בלאונג' יצאנו ברכבת לצרמט – כפר ציורי שהוא גם אתר סקי לעשירים ושוכן למרגלות הר המטרהורן, שהוא  ההר המשולש המפורסם שנתן לטובלרון את הצורה שלו (תראו בתמונה למעלה).

בכפר עצמו לא נוסעים במכוניות. הולכים ברגל, נוסעים בכרכרה עם סוס או משתמשים במונית חשמלית קטנה. כל המבנים בנויים מעץ, הכל מקושט לקריסטמס והשלג שיורד גורם לך להרגיש כמו בסרט רומנטי קיטשי.

IMG_9704הכפר הציורי צרמט אי שם בעמק

בניגוד לנסיעה הקודמת לאישגל, הסיור שלנו לא כלל הפעם סקי. במקום זה עלינו למעלה להר ברכבל ארוך ממש וביקרנו במוזיאון של פסלי קרח שנבנה בעומק 15 מטר מתחת לאדמה, וכל כמה חודשים מחליפים שם את התצוגה.

unnamed (7)unnamed (6)unnamed (4)

אחרי עלייה של כחצי שעה ברכבל הגענו לגובה של 3,800 מ' (פסגת המטרהורן נמצאת בגובה 4,478 מ') והיה שם 13- מעלות. היה קפוא ממש.

IMG_9699IMG_9695

אחרי שוקו חם בפסגה, וארוחה טובה על פסגה אחרת, ירדנו בחזרה לכפר. הסתובבנו ברחוב האחד שיש בו, אכלנו ארוחת ערב והלכנו לישון.

IMG_9724

למחרת לקחנו רכבת לבזל. המעבר מהכפר המנונמם לעיר היה דרמטי. פתאום ראינו אנשים, בתי אבן, מכוניות… בבזל יש את שוק הכריסטמס הכי גדול בשווייץ והיה ממש כיף להסתובב בו. האווירה כל כך חגיגית שגם יהודונים כמונו לא יכולים לא להתרגש.

IMG_9787IMG_9796

unnamedקישוטי כריסטמס ברחובות בזל

למחרת לקחנו אותנו לסיור  במוזיאון לאומנות של בזל, שם מציגים בימים אלה תערוכה של מארק שאגאל. בגדול, אני שונאת שמסבירים לי על ציורים. אני מעדיפה לעצור בעצמי ליד מה שמעניין אותו ולקרוא את הכיתובים או להשתמש במדריך קולי. וגם פה, למרות שהמדריכה מאוד השתדלה, בסופו של דבר היא חזרה על מה שכתוב על הקירות וקצת שיעממה, אבל היי, לפחות גיליתי פריט טריוויה מעניין – ששמו המקורי של מארק שאגאל הוא מוישה סגל!

unnamed (2)

אחרי המוזיאון היה סיור בעיר – קטנה, חמודה, מלאה סמטאות אבן, כיכרות מתוקות ואווירה אירופאית רווית היסטוריה. הגשם שירד רק הוסיף לאווירה…

unnamed (3)IMG_9805בניין העירייה המפורסם של בזל ואחד משערי העיר שהשתמרו

אחרי ארוחת צהריים מפנקת – עוד אחת בשורה של ארוחות מפנקות – היה לנו זמן חופשי. חרשנו את המדרחוב עם כל החנויות שיש בכל מדרחוב בכל עיר אירופיאית אחרת, והגענו עד למלון המפורסם שבו הרצל הצטלם על המרפסת.

למרפסת אי אפשר להגיע (אלא אם שוכרים ללילה את החדר הספציפי) אבל המלון עצמו יפהפה ומקושט יפה לחג:

IMG_9813

הרצל (משמאל) והמרפסת (הימנית בקומה הראשונה)

זהו, בערב כבר נסענו לשדה התעןפה ועלינו על טיסת הלילה לתל-אביב. הפעם רק בביזנס, לא בפירסט…

 

7 תגובות בנושא “הופ, נחתנו בבזל”

  1. תתחדשי על הבלוג החדש. את זה אפילו אפשר לפתוח בטלפון! נראה שווה! חבל שאירופה ככ רחוקה לנו.

    אהבתי

  2. וואו, קיבלנו הצצה למחלקה ראשונה, לא היה לי מושג! איזה כיף לראות את התמונות המושלגות! היינו בצרמט ב-2013 בספטמבר, היה מקסים. אמנם שלג היה אז רק על פסגת המטרהורן העיירה היתה יפהפיה וציורית והנוף היה משגע.
    בבאזל ביקרנו כשהייתי בהריון עם הבת (לפני 36 שנה….😱) – גם כן בספטמבר, אז בלי שלג או קישוטי חג מולד ….כיף לראות ולהיזכר

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s