שלוש שנים בלי אבא

הי אבא, שומע?
ביום שישי אנחנו באים לבקר.
לא, אתה לא צריך להכין כלום. אמא דואגת לכל.

פתאום שמתי לב שלא אמרת "הי, בובה" כשענית.
אה, בכלל לא ענית.
באסה.
כבר הרבה זמן אתה לא עונה.
צודק, גם אני כבר פחות מתקשרת.
לא מֶתָקְשרת, מי ישמע אני עושה לך סיאנס, מִתְקָשרת.
באמת לא בסדר מצידי. ועכשיו קלטתי שאנחנו באים בשישי ויש כל כך הרבה דברים שקרו השנה ואתה לא יודע.

מה קרה? דברים טובים בעיקר. למשל – אתה יושב? נו, שוכב גם בסדר – חזרתי השנה להיות עורכת דין. וואי וואי, שומעים את החיוך שלך עד לפה. מבסוט, אה? ידעתי שזה ישמח אותך. כן, אני נהנית. לא קריירה גדולה, אבל נחמד לחזור אחרי כל כך הרבה שנים, להניע שוב את הגלגלים במוח. לא, לא עזבתי את העיתון. אני עושה את זה במקביל. בסדר, אני אגיד לאלון שלא ייתן לי לעבוד יותר מדי.

אה, ויש לך נכדה שמתחתנת עוד מעט. כן, רותם. איך שהזמן טס. אתה קולט שיכולת להיות בקרוב סבא-רבא? קטעים. בטח היית צוחק על זה עם אמא. הבחור? נחמד, אני לא כל כך מכירה. נפגשנו כמה פעמים בארוחת שישי אצל אמא. כן, היא עוד עושה לפעמים. לא הרבה. לא מספיק. אבל כשהיא עושה כולם באים וזה נחמד. סתם שתדע, כבר אין סלט חצילים עם קישוטים של מלפפון ועגבניה. אבל מרק עוף יש תמיד. ככה הרגלת אותנו. ותמיד יש מישהו שמזכיר איך אהבת את המרק שלך רותח.

עשיתי לך עכשיו חשק למרק? הייתי מביאה לך בשישי, אבל זה בטח יתקרר עד שיגיע אליך שם למעלה (או למטה? איפה אתה בעצם?) ואז סתם תתבאס.

מה עוד קרה? שיר התחילה ללמוד באוניברסיטה, ושחר ורז בי"ב ותכף מתגייסות. כן, מי היה מאמין שאני תכף אני אמא לבת 18. טוב, בוא, גם אתה כבר לא כזה צעיר, תראה אותך.

אני מתנצלת מראש, אבל איתמר לא יבוא. הוא נשאר שבת בפנימייה. אל תתרגז, הכל בסדר בבית ולא גירשנו אותו. הוא החליט שהוא הולך ללמוד בתיכון של אלון בשדה בוקר. כן, הא? מה זה למה נתתי לו? הוא רצה. ואלון אמר שזה הדבר הכי טוב שיכול לקרות לו. וחוץ מזה אמרתי לעצמי שהוא תמיד יכול להתחרט אם יהיה לו רע. אז זרמתי איתו. זרמתי. זה סלנג כזה שאומרים היום כשמישהו לא מביע התנגדות. בחיי, יש כל כך הרבה מילים שלא תכיר. שלא לדבר על כל האפליקציות שיש היום.

א-פלי-קציות. אין לך מושג? אבל זה היה כבר כשהיית פה. נכון, לא לפני שחלית. בגלל זה אתה לא מכיר. זה כל מיני דברים שאתה יכול לעשות רק בתנועות של האצבע על הטלפון. מדהים, הא? שחר למשל בוחרת לה תפקיד בצבא באפליקציה. זה מטורף. כן, כמו המנילה של פעם, רק שהיום זה בטלפון. היא צריכה לבחור ולדרג לעצמה אפשרויות. ואללה בחיי לא להאמין שהיא תכף בצבא. הטירונות שלי נראית לך כמו אתמול? גם לי. זוכר איך היית מביא לי אוכל כל ערב כי לא אכלתי כלום וירדתי במשקל?

למה אין אפליקציה שתאפשר לך להתקשר אלי? גם אני שואלת. יהיה מיליונר מי שימציא אחת כזאת. היה יכול להיות מה זה כיף לדבר איתך לעיתים יותר קרובות. לא חייבים פייס טיים, לא נראה לי שכדאי במצבך, יו נואו. סתם לקשקש. שתספר איפה אתה ואיך שם. אני יודעת שאומרים שאתה רואה אותנו מלמעלה, אבל זה לא אותו דבר. את זה שאני כותבת עליך לפעמים בבלוג אתה יודע? מה מאיפה שתדע, אומרים שכל המידע יושב על ענן אז חשבתי…. עזוב, לא חשוב.

גיא יבוא, בטח. רק קח בחשבון שיש סיכוי סביר שלא תזהה אותו. כמה שהוא גדל. עבר המון זמן מאז שהייתי באה איתו אליך והייתם מתמסרים בכדור. עכשיו הוא כבר בכיתה ה'. חוכמולוג מהסרטים, אבל מתוק מתוק. משחק כדורסל ומנגן בגיטרה. אוף, איך הייתי רוצה שתכיר אותו ושהוא יכיר אותך. כל כך חבל. כן, חבל על מי שמת, מצחיק מאוד.

אמא? אמא בסדר. אתה יודע, בהתחשב בזה שאתה לא פה והכל. גם רונן עובד כרגיל. יש להם מין שגרה כזאת בלעדיך. אמא הולכת למקהלה, מתנדבת ביד שרה, לומדת יום בשבוע, נוסעת לחו"ל. מעסיקה את עצמה. בוא, זה לא שנעלמת יום אחד בהפתעה, כן? עוד הרבה לפני שלא היית פה – לא היית פה. אז היה לה הרבה זמן למלא לה את הזמן.

מה עוד חדש? לא הרבה. סיפרתי לך את הדברים העיקריים. חבל שרוב הזמן רק אני מדברת. מה חדש אצלך? תגיד, כשמגיעים לשם – איפה שזה לא יהיה – חוזרים להיות בריאים? אתה מסתובב שם כאילו כלום? פגשת חברים?

טוב יאללה, נתראה בשישי.
להתקשר לפני שאנחנו באים? למה, לאן כבר יש לך ללכת?
אה, רק צחקת.
חבל.
כן, שמעתי, חבל על מי שמת.