כביש מספר 1

יום #4: כרמל ומונטריי, או: אני שואלת בפעם המיליון למה לעזאזל אנחנו לא גרים פה

הבדלי הטמפרטורה בין קו החוף לפנים המדינה מטורפיםמשהו כמו 20 מעלות הפרש (20 מעלותבחוף לעומת 40 בפנים). אתמול בערב, כשהגענו למלון שנמצא רחוק מקו החוףהיה כל כך חם שכולנועלינו על בגדי ים וירדנו לבריכהגיא ואיתמר התחברו עם שני ילדים מרוד איילנד (מתברר ש"היאנחנוגם יהודיםשלום!" זה כל מה שצריךוהשתוללו איתם במים.

למחרת חזרנו לקו החוף, עדיין בדרכנו צפונהנסענו על כביש מספר 1 ועצרנו בנקודת התצפית על פיליהים שליד San Simeonאלה חיות עצומות שבמאה שעברה היו בסכנת הכחדהכי אנשים צדו אותןבשביל להפיק מהן שמן (!)ועשו קאמבק מדהים בחוף המערבי של ארה"ב. מתברר שהם עולים עלהחוף פעמיים בשנה – בינוארפברואר וביולי-אוגוסט, כלומר ממש עכשיו


 

להסתכל עליהם זו חוויה מאלפתהם לא זזים כמעט אבל איכשהו עדיין זה מרתקלראות אותם שוכביםכמו בטטות על החוף ומעיפים על עצמם חול או  עושים מטר בשעה עד שהם מגיעים סוף סוף למיםואזמתעוררים לחיים ומתחילים להשתולללשמוע את הקול שלהם שנשמע כמו נחרות אדירותולראות אותםרבים ונושכים – הכל ממש מענייןוגם הנוף מאוד מאוד יפהאחלה מקום מצאו להם.

29151611

דקה של נשיונל ג'יאוגרפיק: פילי הים הזכרים שוקלים משהו כמו 5 טון, הנקבות פחות. 8 חודשים בשנה הם שוהים מתחת למיםהנקבות עולות לחוף רק כדי להמליט (מיד לאחר לידתו הגור שוקל 35 קגבלידה ואורכו כמטר). הן מניקות אותם חודש (בחלב של פילות הים יש 12% שומן!) ואז חוזרותבלעדיהם לים וחיי המשפחה הקצרים מסתיימים לנצחהגורים בחודש של ההנקה משלשים את משקלםואחרי כמה זמן גם הם חוזרים ליםהזכרים עולים לחוף פעמיים בשנהוזה תמיד מלווה במלחמות עלהטריטוריהעל החוף הם צמים ולא עושים כלוםלעומת זאת במים הם פעילים מאוד ויש להם עיני נץשיכולות לראות מזון גם בתנאים קשים של חושך ועומקוהפרט הכי מענייןפילי הים לא נולדים עםהחדק הקצר שלהםאלא הוא גדל להם רק בסביבות גיל 5. 

אחרי התצפית המרתקת התוכנית הייתה להמשיך לאורך כביש מספר 1 עד כרמלאבל לפני שנה הייתהמפולת בוץ אדירה על הכביש ומאז הוא סגורלאף אחד אין מושג אם ומתי ייפתח שובבתמונותבאינטרנט אפשר לראות כמויות אדירות של חול מכסות את הכבישכך שאני מנחשת שזה ייקח עוד המוןזמן.

בלית ברירה נאלצנו לעשות סיבוב ולחזור לכרמל מהכביש המהירמה שהאריך לנו את הדרך באיזהשעתייםהגענו לכרמל בצהרייםבדיוק כדי לעשות סיבוב ברחוב הראשי שמלא בחנויות בוטיק קטנותוחמודות ובתיירים חמודים לא פחותזו באמת עיר ממש ממש נחמדה.



חוף הים בכרמל

אחרי כרמל המשכנו בכביש מספר 1 לקטע של הmiles 17 שמחבר בין כרמל למונטריי. אלון ואניעשינו את קטע הכביש הזה פעםלפני 18 שנה (אלוהים ישמור), ואני חייבת להגיד שלא זכרתי כלום.ממש שום דברזה היה כאילו אני שם פעם ראשונההיה יפה להפליא, עם מלא נקודות עצירה לתצפית בדרךגם פה הייתי גרה בשמחה.



אי הציפורים ב-17 miles. יודעים למה הוא לבן? מהקקי של הציפורים. נשבעת.



העץ הבודד המפורסם. למעשה מנקודת תצפית יותר צדדית רואים שהוא לגמרי לא בודד. 5 מטר ממנו יש עוד עץ



נקודת התצפית הצדדית


ועוד עץ

כשהגענו למונטריי היה כבר ארבע אחר הצהריים ונסענו ישר לאקווריום (שנסגר בשש). האקווריום מאודמפורסם ונחשבאבל אחרי ביקור שם אני חייבת להגיד שהוא לא שונה מאחרים שהיינו בהם ולדעתי ממש לא וואויש שם כמה דגים ענקייםסטינג ריי שאפשר לגעת בהםלוטרותפינגווינים ואיזה כרישאו שניים. אין ספק שגיא יחלוק על הניתוח המדכדך שלי כי בעיניו זה היה לא פחות ממדהים. הוא כל כךהתלהב והתרגש שלא הפסיק לדבר לשנייה במשך כל השעתיים שהיינו שםעל כל חיה שראינו היה לואיזה פרט מידע שהוא היה חייב לחלוק איתנוכל דבר שהוא ראה הוא היה חייב לשתף ושנראה גםובאופן כללי היה נדמה שהוא באקסטזהרק בשבילו היה שווה ללכת לשם.


נוגעים בסטינג ריי


חיה מגעילה, אבל תמונה יפה

אחרי האקווריום הלכנו למזח של מונטרייאכלנו Clam Chowder בכיכר לחם (וסגרנו מעגל כי לפני18 שנה גם אכלנו כזה במזחויצאנו לנסיעה של שעתיים למלון בSan Mateoהגענו למלוןב-21:30, עייפים ומרוציםאחרי היום העמוס שהיה לנוהבטחתי לילדים שמחר יהיה יום יותר רגוע.



המזח במונטריי ממש לפני שהחשיך

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s