מאליבו

יום #3: מאליבו, או רבאקאיפה אנשים גרים

הבוקר יצאנו לכיוון צפוןעושים אט אט דרכנו אט אט לעמק הסיליקון, שם אלון צריך להגיע לעבודהנסענולאורך החוף של סנטה מוניקהובגלל שהיה יום שבת המון אנשים חנו לאורך הכביש וירדו לחוףהייתהאווירה של הפנינג עצום.

 קצת אחרי סנטה מוניקה הגענו למאליבו, ושוב עשינו את מנהג הסטוקרים וירדנו לחוף להסתכל על הבתים של המפורסמים. מתברר שעל פי החוק בקליפורניה, מי שיש לו בית על החוף בקו הראשון של הים הוא הבעלים גם של רצועת החוף שלפני הבית. אמה מה? הוא לא יכול להיות הבעלים של הים ששייך לכלל הציבור, מה שאומר שכולם יכולים לצעוד לאורך החוף על קו המים, אבל לא להתקרב לבית כי אז הם ייחשבו למשיגי גבול. 

ירדנו לחוף והתחלנו ללכת לאורכו. היה מקסים מקסים. ראינו בתים מהממים! כל כך מפוארים, קרובים למיםומיוחדים שאי אפשר היה להימנע מלדמיין את החיים בבית כזה. גם חוף הים מקסים והילדים לא התאפקו ונכנסו למים. הנה כמה תמונות של בתים ושל ילדים על החוף.

29151359

משם המשכנו צפונה לסנטה ברברה וטיילנו קצת על המזח. סנטה ברברה קצת יותר ספרדית ממאליבו. הבתים לבנים עם קשתות והאווירה שם יותר ים תיכונית. ככה נראה החוף:

אחרי סנטה ברברה נסענו ל-Solvangשזה כפר בסגנון דני (מדנמרקשתקוע באמצע קליפורניהעם תחנותרוחמאפים דנים וכל הסיפורנראה ומרגיש קצת כמו מקום של תיירים אבל מאוד מאוד מיוחדובטח לאמשהו שאתה מצפה לראות באמריקה:

מאחר שהכפר הזה הוא כבר לא לאורך החוף היה חם בטירוף. מאחר שאלון שכח למלא דלק כשיצאנו מסנטה ברברה נשארנו בלי דלק. מאחר שהמחוג היה הרבה מתחת לאפס היינו בטוחים שניתקע בדרך. מאחר שהיינו בטוחים שניתקע בדרך, אלון קודם כל כיבה את המזגן. אחרי כמה דקות של מתח ואגלי זיעה הגענו לתחנת דלק ומילאנו. היה מלחיץ ממש. 

מכאן כבר עשינו את הדרך למלון שיקדם אותנו קצת יותר צפונהמחר מגיעים לכרמל ומונטריי. 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: