אוכל ביפן

סושי, ראמן, קובה

(אז מתברר שכתבתי אבל שכחתי להעלות את הפוסט הזה. מאחר שגם אני כבר לא עומדת בקצב הנסיעות שלי השנה ותכף כבר צריכה להעלות פוסט על טקסס, אני סוגרת את הפינה הזאת עכשיו):

ארבעת אבות המזון בארץ השמש העולה הם דגיםבשראורז ואטריותאו ברוח חג הפסח הבא עלינולטובהכל מי שלא אמר את שלושת אלה לא יצא ידי חובתו – סושיראמןקובה ביף.

אנחנוברוך השםיצאנו ידי חובתנו ועוד איך. לא סתם, צדיקים גמורים יצאנו. עקב חוקים נוקשיםבמיוחד שקבע המפקד לא אכלנו שום אוכל מערביוהאמת שגם לא הייתה סיבה כי האוכל המקומי ממשטעים וטרי וקשה לי להאמין שאפשר ליפול בולפני הכתובותהנה 10 דברים שלמדתי על האוכל ביפן:

1. בין קובה ביף לואגיו: הבקר היפני נקראה ואגיו (Wagyu) וקובה ביף הוא בשר ואגיו שגדל במחוזקובה (Kobe). הבשר עצמו (בין אם ממחוז קובה או ממחוז אחרמדורג לפי אחוז השומן שבוופרמטרים נוספים שקטונתי מלהביןאבל מה שאתם צריכים לדעת ש-A5 הוא הדירוג הגבוה ביותר,אחריו A4 וכו'. הנתחים מהדירוג הגבוה אומנם עולים יותר אבל שווים כל גרושבאמתטעם גן עדן.

2. בין טונה ל Toro: תשכחו מהטונה האדומה שמגישים אצלנו במסעדות וגובים עליה מלא כסףזו,כך מתבררנחשבת לטונה מסוג הנחות ביותרהטונה האיכותית היא בכלל ורדרדה בהירהומקורהבבטן של דג הטונהלבטן הטונה יש חלק שמן (O-Toroוחלק חצי שמן (Chu-Toro). שניהםטעימים למותתשמעו ליאל תבזבזו מקום בקיבה על הטונה האדומה.

3.איך אוכלים סושי: אומנם רוב האנשים אוכלים סושי עם צ'ופסטיקסאבל מתברר שמותר לאכול אותוגם עם הידזה שימושי בעיקר כשמקבלים חתיכה עצומה בגודלה (או יותר נכון בגובההשאין דרךאחרת לאכול אותהכמובן שאפשר לפרק את המגדל חתיכה חתיכה עם המקלותאבל זה הורס את כלהכיף.

4.איך אוכלים ראמן: הדרך היפנית לאכול ראמן היא עם הכף והצ'ופסטיקס ביחדמעלים אטריותמהקערה עם הצ'ופסטיקסמצמידים אותם לכף שהעלתם במקביל עם המרק – ואוכלים ביחדמבטיחהלכם שאחרי הראמן הראשון תבינו למה במסעדות מחלקים לכל סועד מגבת חמה בתחילת הארוחהזהשימושי מאוד עם כל השפרצות המרק.

5.איך אוכלים מרק מיסוהדרך היפנית לאכול מרק מיסו היא לשתות אותו ישר מהקערהאהוהיפניםלא אוכלים את המיסו כמנה ראשונה כמו אצלנואלא שותים אותו בתום הארוחה אחרי האוכל.

6.אין ספרייטבשום מקוםלמעט בשדה התעופה לא הצלחנו להשיג ספרייטבטח שלא דיאט ספרייט.היפנים שותים בארוחה תה ירוק או מיםואם תבקשו תוכלו לקבל בתשלום בירה או לפעמים גם קולה,אבל לא ספרייט.

7.קשה להתמצא: קשה מאוד למצוא מסעדות ביפן לפי כתובתבעיקר בסמטאות הקטנות בעריםשאיןלהן שמות ובטח שלא מספריםהדרך הכי טובה לעשות את זה – ובכלל לנווט ברחובות טוקיו וקיוטו –היא עם תוכנת ניווטים כלשהי כמו האפליקציה של Google maps. מכניסים את שם המסעדהומקוויםלטובאגבאם הגעתם למקום הנכון ואתם לא מוצאים את המסעדהאולי זה בגלל שהיא בקומה 7. אלתתייאשו לפני שתסתכלו ברשימת בתי העסק שבבניין.

8.בכל המסעדות יש תור: בהתחלה חשבנו שזה סימן שהמקום שהגענו אליו מעולה במיוחדאבל מהרמאוד למדנו שבכל מקום יש תורלא משנה מה השעה ביוםיש תורבחלק מהמקומות יש ספסליםבחוץחימום וכולממתיניםובאחרים פשוט עומדים בטור בצמוד לקיר המסעדהאגבהגירסההישראלית לתור – שאחד שומר מקום וכל השאר מסתובבים וחוזרים כשהתור מתקרב – מאוד לאמקובלת פה ואפילו נחשבת לא מנומסתאבל התור מתקדם ממש מהרכי גם מסעדות הראמן וגםהסושיות הם מקומות שאוכלים והולכים.

9.מכונות תשלום: כמעט בכל מסעדות הראמן התשלום נעשה מראש ובמכונהיש תפריט עם מחירים,לכל מנה יש מספר ובמכונה מקישים את מספר המנה שבחרתם ומכניסים כסף לפי המחיר (המכונותמחזירות עודף). כשמתיישבים מוסרים את הפתק שהמכונה מוציאה ומקבלים את המנה שהזמנתם.

10.האוכל לא יקר: בניגוד למה שנהוג לחשובהאוכל ביפן לא יקר בכלל (אלא אם אוכלים קובה ביף,ואת זה הרי לא תעשו כל יום). כך למשל מנת ראמן – שהיא לגמרי ארוחה מלאה – עולה 800-1300 ין(25-45 שקל), ארוחה זוגית בסושיה עם מסוע (Kaitan sushi) עולה כ-4,000 ין (140 שקל), או6,000 ין (200 שקלאם הגעתם ממש רעביםתוסיפו את העובדה שלא צריך להשאיר טיפותראושיצאתם בזולעם זאתלפעמים המחיר בתפריט לא כולל מס בשיעור 8%, אז צריך לשים לב.


 

המקומות שאכלנו בהם וכדאי גם לכם

קיוטו:

Hiro Gion Yamana-an – מסעדה שבה לכל שולחן יש גריל קטן (Yakiniku) ומציעה כמה אופציות של Fix meal

 

Otsuka (**)

בשר ואגיו A5 במחיר סביר ליד יער הבמבוקים ב-Arashiyama 

אוסקה

Ramen Jinsei jet

ראמן על בסיס ציר עוף (להבדיל מציר חזירליד תחנת הרכבת Fukushima (כשיוצאים מהתחנהפונים שמאלה ושמאלה)

טוקיו

Mutekia ramen 

ראמן על בסיס ציר חזיר ברובע Ikebukuru

Rokurinsha ramen

ראמן על בסיס ציר חזיר בתחנת הרכבת Tokyo station

Himawari sushi (**)

סושי על מסוע ברובע Shinjuku, לא רחוק מתחנת הרכבת

Han No Daidokoro

מסעדת בשר ברובע Shibuya

Tsukiji Fish Market

אין מקום ספציפיאבל זה לגמרי המקום לאכול דגים טריים 

כמו שאפשר לראותאצל ג'ירו (Jiroלא אכלנוחשבנו על זההתלבטנוובסוף החלטנו שלשלם36,000 ין לאדם (1,200 שקלזה לא סבירבהתחשב ברמת הסושי הגבוהה שאכלנו בסתם מסעדותברחובקשה לי להאמין שזה שווהאם בכל זאת תחליטו ללכתקחו בחשבון שצריך להזמין מקום הרבהזמן מראש כי ההזמנה לכל חודש נפתחת ב-1 בחודש שלפני (כלומר כדי לאכול ב-15 ביוניצריך להזמיןמקום ב-1 במאי). הראשון שהולך שיספר איך היה:)


 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s