האימוג'י החסר

כמה פעמים קרה לכם שחיפשתם אימוג'י בווטצאפ ולא היה אותו? כמה פעמים אמרתם לעצמכם איך, איך עוד אין את האמוג'י הזה? איך יכול להיות שיש דגים על מקל ומלפפון אבל את זה אין?

אז גם אני מרגישה ככה. בכל פעם שמעדכנים גירסה ומודיעים שיוסיפו אימוג'ים – כמו השבוע – אני מחזיקה אצבעות שהפעם סוף סוף זה יקרה ואקבל את האימוג'י שלי.

האימוג'י שהכי חסר לי, כך מסתבר, זה אימוג'י-תולש-שערות. לפחות פעם ביום אני חשה צורך להשתמש בו – ואין. בהיעדרו אני נאלצת להשתמש בסמיילי מחייך או מגלגל עיניים, אבל זה ממש לא אותו דבר. ואם כבר, אז גם בגלל זה בא לי לתלוש שערות.

מתי אתם צריכים אותו? או. למשל כשהילד שלכם שולח לכם מבית הספר את ההודעה הזו:

וכן, הוא שם לב לזה רק ב-14:30, 10 דקות אחרי שהלימודים הסתיימו…
או כשאת יוצאת לטיול שנתי עם הילד ומתבאסת לגלות שהמצלמה לא איתך, אז את שולחת לבת שלך הודעה וזה מה שהיא עונה (השבלול זה הדלפק בכניסה לבית):

וגם כשהבעל שלך, אחרי שבועיים שהוא מתעקש לישון עם מזגן למרות שאת אומרת לו שאפשר לפתוח חלון במקום, שולח לך את ההודעה הזו באמצע הלילה כשאת בעבודה:

ועוד לפני שאת מספיקה לענות – או לחפש את האימוג'י שתולש שערות – מגיעה גם ההודעה הזו:



ואת רוצה לצרוח עליו שזה יפה שהוא הבין שעדיף לפתוח חלון, אבל למה דווקא בל"ג בעומר????

ואם כבר תולשים שערות, אז לא תמיד זה דווקא בוואטצאפ. זה קורה גם בחיים האמיתיים. למשל כשאת הולכת עם אחד הילדים בקניון ואתם רואים בחנות נעליים את השלט הזה:



והילד שלך מתעכב רגע, חושב, ואז שואל: "אבל מה יש לעשות עם שלושה כפכפים"?

או כשילד אחר בא הביתה ומספר לך את זה: המורה ביקשה מכל אחד לבחור "גיבור תרבות" ולהכין עליו מצגת. בשבוע שאחרי היא שאלה מי רוצה להציג. שלושה ילדים מצביעים, ביניהם גם חיימ'קה שלי. הילד הראשון קם, מספר שהכין מצגת על שייקספיר ומציג. המורה מתרשמת. הילד השני קם, מספר שהכין מצגת על חנוך לוין ומציג. המורה מתענגת.

כשהגיע תורו, הילד שלי מספר שבחר להכין מצגת על… יובל סמו. "נו", אני שואלת (אפשר היה לתלוש פה שערות, אבל העדפתי הפעם להיות סמיילי מחייך), "ומה המורה אמרה?". "כלום", הוא עונה, "היא רק אמרה לשני ילדים האחרים שאם אני עשיתי שבע שקופיות על יובל סמו, אין שום סיבה שהם יעשו רק ארבע שקופיות על חנוך לוין ועל שייקספיר".

ורק כדי להוכיח לכם שזה לא רק אני, ושגם אחרים חשים צורך לתלוש שערות לפעמים: לא מזמן המורה ביקש מהילדים להכין עבודה בזוגות, וציוות את הילד שלי עם אחת הבנות מהכיתה. אז אחרי בית הספר הוא הלך אליה להכין את העבודה, ובעודם יושבים בחדר שלה היא שואלת אותו "בא לך לשמוע מוזיקה?". הוא אומר שכן והיא שואלת "מה בא לך?". "שימי מה שאת רוצה", הוא עונה באבירות.
אז היא שמה.

באך.

דיסק סונאטות של באך.

 

חג שמח ומצחיק גם לכם. ואם במקרה אתם מכירים את האחראי על הוואטצאפ, תעשו טובה ותבקשו ממנו להוסיף אימוג'י תולש שערות. זה יהיה להיט.

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s