החודש השמיני: גברים בעבודה

עכשיו, אחרי שחזרנו מטיול הבר מצווה – שהיה גם החודש התשיעי בשנת הבר מצווה – צריך לחזור ולתעד את החודש השמיני. פתאום זה נראה כל כך מזמן…

החודש השמיני הוקדש לענייני בנים. איתמר רצה כבר מזמן לשפץ את החדר שלו, ולכן ניצלנו את ההזדמנות שהיה חופש גדול (זוכרים?) והחלטנו ללכת על זה. לפעילות המרכזית הזו הוספנו עוד כל מיני פעילויות של "בנים" ויצא חודש קליל ונחמד שאיתמר מאוד נהנה בו.

שיפוץ החדר התחיל בקניית מדבקת קיר ענקית של שחקן הכדורסל שאיתמר אוהב, מנו ג'ינובלי (אל תרגישו לא נוח, גם אני לא שמעתי את שמו. הוא משחק בסן אנטוניו ספרס. זה בסדר אם גם עליהם לא שמעתם). המדבקה נרכשה בארה"ב ואלון הביא אותה לארץ באחת מנסיעותיו. מאותו רגע היא חיכתה בסבלנות לחודש המתאים, שבו תודבק אחר כבוד על הקיר בחדר.

כשהוכרז חודש השיפוץ איתמר ואלון נסעו לחנות של נירלט לבחור צבע חדש לקיר. הם החליטו לצבוע רק את הקיר שעליו תודבק המדבקה, ואיתמר היה מאוד ממוקד במה שהוא רוצה. הוא יצא מהחנות עם שלושה גוונים די דומים של כחול-אפור, ובסוף בחר אחד.

את הקיר הם צבעו יחד במבצע משותף, ואז היה מבצע משפחתי שלם לתלות את המדבקה: אלון מקלף, איתמר ואני מחזיקים ישר – ושחר מצלמת.

אחר כך החלפנו לו שולחן כתיבה, נפטרנו מהמדפים הילדותיים שהיו לו בחדר, וכשנסענו לחו"ל הוא התלהב מכרזות פח שתולים על הקיר, ובחר לו כמה – אחת מהחנות של הארלי דווידסון, אחת של קבוצת הפוטבול של סן פרנסיסקו 49ers ועוד אחת עם זומבים או משהו. נכון לכתיבת שורות אלה הן עוד לא נתלו, אבל יש פוטנציאל לחדר מהמם…

איתמר אומר שעכשיו נשאר לו רק להחליף את המיטה, אבל הודענו לו זה יחכה עד הבר מצווה (הערה: במשפט מתחבא רמז לסבתא). בינתיים הוא מאוד מרוצה מהתוצאה.

אחר כך הלכנו שלושתנו – אלון, איתמר ואני – להופעה של משינה. אומנם קנינו את הכרטיסים מלא זמן מראש, אבל היה ברור שאני אתפור את זה איכשהו לנושא החודש. גברים בעבודה? נו, מה הבעיה. משינה היא להקה של גברים, לא? וכשהם מופיעים הם למעשה בעבודה, נכון? מתאים כמו כפפה ליד.

בשנת הבת מצווה של שחר הלכנו איתה להופעה של שלמה ארצי. איתמר רצה מאוד ללכת גם כן להופעה בקיסריה ומאז הזכיר את זה מדי פעם. בעצה אחת עם אלון הם בחרו שנלך למשינה. לפני ההופעה איתמר שמע כמה מהשירים, אבל היו עוד המון שהוא לא הכיר. כמובן שהיה לו יותר נחמד בשירים שהוא הכיר כמו רכבת לילה לקהיר ומקום אחר. אלון ואני חשבנו שהייתה הופעה מעולה מההתחלה ועד הסוף.

עוד במסגרת החודש איתמר למד כמה מלאכות "גבריות" כמו לבנות אוהל ולהחליף מנורה. למרבה האירוניה, את המנורה אני לימדתי אותו להחליף… בניית האוהל, לעומת זאת, הפכה לאירוע חברתי משמח, כשאלון ואיתמר בנו אותו בחצר שלנו ואז איתמר הזמין חברים לישון בו בלילה. מי שמכיר את האוהל העצום שלנו יודע כמה קשה לבנות אותו (כן, זה לא מסוג האוהלים שעושים פווו והם נפתחים. איכשהו שום דבר אצלנו הוא לא מהסוג הקל והנוח) – ועדיין איתמר השתלט על המשימה. לא בטוח, עם זאת, שבפעם הבאה הוא יצליח לעשות את זה לבד.

החודש הזה היה קצת שונה מהחודשים הקודמים, במובן זה שהפעם לא הכרזנו על נושא ואז מצאנו פעילויות שיתאימו לו, אלא קודם היו לנו פעילויות שרצינו לעשות והיה צריך פשוט למצוא להן את הכותרת המתאימה (ובת'כלס כותרות זה הרי מה שאני עושה למחייתי). ברוח העניין, כך היה גם עם המשימה האחרונה של איתמר בחודש הזה – לבנות דגם בlego architect.

לגו ארקיטקט זה לגו מתקדם לילדים גדולים, שבו בונים דגמים של מבנים מפורסמים מהעולם. כבר לפני כמה חודשים ביקשתי מאלון להזמין בebay דגם של הבית הלבן, שהיה אמור לשמש אותנו בחודש שבו נגלה לאיתמר לאן נוסעים בטיול הבר מצווה שלו. אלא שבסוף לא השתמשנו בלגו, וכך יצא שהדגם שכב מוסתר בארון, עד שהחלטתי לגאול אותו ולהוציא אותו לאור בחודש הגברים בעבודה. גברים בונים כל מיני דברים, לא? אז בבקשה – גברים בעבודה בונים דגם של הבית הלבן מלגו. הא!

איתמר אהב מאוד את המשימה הזאת. החלקים בלגו הזה מאוד מאוד קטנים והמאמץ העיקרי מבחינתו לא היה לבנות כמו למצוא את החלקים המתאימים. וזאת התוצאה, שגם היא הוצבה אחר כבוד בחדר המשתפץ:

אחרי כל העבודה הגברית הזאת היינו מוכרחים חופש, אז נסענו…