המשך יום #13
המשכנו בדרכנו לאורך חופי האוקינוס האטלנטי, ומצ'רלסטון עברנו ל-Savannah שבמדינת ג'ורג'יה. ותשמעו, זו עיר מקסימה! אחת היפות שהייתי בה בארה"ב.
כמעט כמו כל הערים בארה"ב הרחובות שלה מסודרים בשתי וערב, אבל פה בכל מפגש רחובות שני יש פארק מרובע קטן, מעין כיכר מרובעת, עם גן מוצל, שבילים, ספסלים ומזרקות, ובכל הפארקים האלה – וגם ברחובות שלידם – שולטים עצי אלון עתיקים ועצומים שמשתלשל מהם מעין שרך כזה, ששחר אמרה שעושה אווירה קריפית ואני חשבתי שהוא מאוד רומנטי (העץ העתיק ביותר פה הוא בן 800 שנה). חייבת לצרף כמה תמונות מהעיר היפה הזאת:






עשינו סיור רגלי בעיר, שהיא העתיקה ביותר בג'ורג'יה (הוקמה ב-1733) ואומרים שהיא מושכת אליה בכל שנה מיליוני תיירים. כשהגענו לקו המים עלינו על הפלגה קצרה וחינמית לאורך הטיילת. באמת, אם אתם במקרה בג'ורגיה אתם חייבים להגיע לכאן.
באחת הכיכרות, Chippewa Square, צולמה הסצינה האלמותית מהסרט פורסט גאמפ. איתמר, שמאוד התלהב מהסרט, חיכה לשבת על הספסל הזה ולעשות שיחזור, אבל כשהגענו לשם התברר שמעולם לא היה שם ספסל. תושב מקומי סיפר לנו שהספסל, והמשטח שמתחתיו שנראה בסרט, הוצבו רק לצורך הצילומים ומייד אחר כך הוסרו. אז הסתפקנו בלהצטלם במקום שבו עמד הספסל:


אחרי הסיור בעיר נסענו למלון. גם הפעם ישנו בהילטון, וגם הפעם הייתה לנו הפתעה כששידרגו אותנו לסוויטה ענקית עם שני חדרי שינה. אחרי שישנים כל כך הרבה לילות חמישה אנשים בחדר אחד, כל שידרוג כזה הוא ממש הפתעה נעימה – ובהילטון ממש יודעים לעשות לנו נעים.
יום #14
התעוררנו הבוקר לגשם שוטף ומאוד לא צפוי. חשבנו שככל שניסע דרומה יהיה יותר חם, אבל רק נהיה יותר מעונן ועכשיו גם גשום. במזג אוויר כזה לא היה טעם להישאר בסוואנה, אז אחרי ארוחת הבוקר נכנסו לאוט והמשכנו בנסיעה דרומה, לפלורידה. אגב, מד המרחק באוטו מראה שעד עכשיו נסענו כבר 1,500 מייל!
באופן משמח מאוד, איך שנכנסנו לפלורידה מזג האוויר השתפר פלאים, השמש יצאה והיה חם מאוד. בפלורידה כמו בפלורידה, היה גם מאוד לח. היעד הראשון שלנו היה Saint Augustine, עיר שנוסדה לפני איזה 500 שנה על ידי הספרדים שהגיעו לאמריקה, ועד היום הסגנון האדריכלי בה הוא ספרדי מובהק.
במרכז העיר יש מבצר עתיק בשם Castillo the San Marcos שאפשר להיכנס ולסייר בתוכו, אבל אלון והילדים לא גילו עניין, אז רק הקפנו אותו מבחוץ. אחר כך טיילנו בעיר העתיקה, שכולה מדרחובים חמודים עם חנויות מזכרות, בגדים, קסמים ומסעדות. עברנו ברחוב שנחשב ל"הרחוב הכי עתיק בארה"ב", שגילו כ-500 שנה, וחזרנו לאוטו דרך הטיילת היפה על החוף.




את הלילה עשינו ב-Daytona Beach. בגלל שהגענו מוקדם הספקנו עוד לרדת לבריכה, שהייתה חמה וגדולה כמו ג'קוזי גדול כזה. חוף הים העצום גובל ממש בבריכה של המלון, ובגלל הגאות שהייתה אחה"צ המים הגיעו כמעט עד הבריכה. הייתה רוח נעימה והיה מושלם. ארוחת ערב של לובסטרים סגרה לנו את הפינה…

