קצרים

1. אופס, I did it again

עוד הוכחה שההריון עובר והטפשת נשארת…

אלון נסע לחו"ל, מה שאומר שאני הייתי אמורה לקום בבוקר ולשלוח את הילדים לבית הספר. אעפס, איך נאמר את זה בעדינות, שעות הבוקר הן לא השעות הכי טובות שלי…

אז התעוררתי ב-6:30 בבוקר, ותיכננתי שאחרי שאוריד אותם בבית הספר אני אלך לשיעור התעמלות. לבשתי את בגדי הספורט שלי, אבל מאחר שהיה נורא קר לבשתי מעל את הפיגמ'ה – מיקי מאוס אדומה עם נקודות לבנות – והתכוונתי להוריד אותה לפני שאצא מהבית. זאת הפיג'מה:

עד שיצאנו מהבית עוד הספקתי לשים מכונת כביסה, להעמיד סיר עם מרק להצהריים וכמובן להכין סנדביצים וארוחת בוקר לכולם והייתי מאוד גאה בעצמי.

כשהגיעה השעה לקחתי את שחר להסעה ואת הבנים לבית הספר והמשכתי לשיעור ההתעמלות. חניתי בחנייה של מרכז הספורט, הלכתי לאולם, נכנסתי לשיעור, לקחתי את המדרגה ואת המשקולות ונעמדתי מול הראי בשורה הראשונה – רק כדי לגלות שאני עדיין בפיג'מה האדומה עם הנקודות ושעשרה זוגות עיניים המומות מסתכלות עלי.

מה אני אגיד לכם, שתי מחשבות עברו לי בראש באותו רגע: האחת, איך אני יוצאת מזה עם שאריות קלות של כבוד עצמי. השנייה, סותרת לחלוטין, היא איך למען השם אני עושה עכשיו סלפי כדי להעלות לבלוג בלי להעצים את הפאדיחה. את הדילמה הראשונה פתרתי בזה שמילמלתי משהו על זה שזה בכלל טרנינג תוך שאני פושטת אותו בנונשלנטיות (שהרי היו לי בגדי ספורט מתחת). קשה להאמין שמישהו קנה את זה.. למרבה הצער, הפתרון הזה קצת הרג את האפשרות לעשות סלפי. תצטרכו לדמיין…

2. בין הרים ובין סלעים

שוב הגיע חנוכה ואיתו טיול הג'יפים המסורתי עם החברים של אלון. כרגיל, זה אמור היה להיות טיול של גברים וילדים בלבד, בלי נשים, וכרגיל גם אני הייתי שם (יותר כיף איתי, מה אני אעשה:)).

אז נסענו דרומה תוך שאני מקווה שיתמזל מזלנו ויהיה שיטפון, אבל לא היה גשם. ישנו בבית ספר שדה הר הנגב ועשינו שני מסלולים באיזור המכתש – נחל ערוד ונחל ניצנה. הראשון היה מסלול ארוך ומלא ג'עג'ועים, כאלה שגורמים לך להבין למה נשים שונאות טיולי ג'יפים (ובתכל'ס גם למה ניתוחי הרמת חזה כל כך פופולריים בקרב נשים בעלות ג'יפים), והשני מסלול פחות קופצני ומאוד יפה (בו גם נהגתי, והיה ממש כיף).

שיא הטיול: קבוצת ג'יפים שעקפו אותנו, עאלק כי הם יותר מהירים, נתקעים קצת אחר כך רק בגלל חוסר זהירות וצריכים עזרה בחילוץ. שנאמר, משוויץ יוצא מיץ, אבל אם יש משהו שגברים אוהבים בטיולי ג'יפים זה שמישהו נתקע. מי שלא ראה את קבוצת הגברים והילדים יושבים על הטרסות ומביטים בהנאה בהצגה הטובה ביותר בעיר לא ראה שמחה מימיו (אפילו הצטערו שאין פופקורן).

בין גירבוצים לשלל בדיחות מילואים עצרנו גם בבה"ד 1 ו"הגברים" לקחו את הילדים להראות להם את המטווח ואת המקום שבו מתאמנים בזריקת רימון וגם הדגימו להם איך עושים את זה. הילדים מצאו מלא קליעים ומטרות והתלהבו מאוד. היה טוסטסטרוני במיוחד… והתמונות:

3. סילבסטר

בשבוע הבא תחל שנה אזרחית חדשה, ואיתה תימשך כמובן גם מסורת ארוחות הסילבסטר היוקרתיות. למי שזוכר, בכל שנה יש הזמנה אקטואלית לאירוע, וזאת ההזמנה שעיצבתי השנה:

וזה הטקסט המקורי, למי שהספיק לשכוח:

אולמרט: "את יודעת שברק ביקש את האאודי A8, את יודעת למה"

זקן: "נו…"

אולמרט: "כי לי יש אאודי. 12 צילינדרים, שישה ליטרים, מכונית של חמישה טון, טנק. אבל תשמעי, מכונית, טלוויזיה בפנים, טלוויזיה דיגיטלית מכל הכיוונים, המכונית יותר גדולה ממרצדס".

זקן: "אאודי זה משהו…"

אולמרט: "והוא, רק מתוך קנאה, רק מתוך קנאה שאני נוסע באאודי A8, אז המטורף הזה רצה. אבל הוא יגמור בבית סוהר, תזכרי מה שאני אומר לך, שולה".

זקן: "אני יודעת? כולם ישלמו, לא רק הוא"

אולמרט: "היה אצלי ראש המוסד, כולם באים אליי… הוא לוקח שוחד במיליונים ובעשרות מיליונים. אין עסקת נשק שישראל עושה… כולם מדברים על זה"

זקן: "איפה הכסף?"

אולמרט: "הוא מחביא אותו, בשווייץ או באיזשהו משרד עורכי דין. הוא מעביר את זה לחברה שבה שמו של ברק לא מופיע"

שנה נפלאה גם לכם, רק בריאות ובשורות טובות …..