גרנד קניון – וואו!

אין דרך אחרת לתאר את הגרנד קניון חוץ מוואו!, אבל עוד נגיע לזה.

מאחר שבגרנד קניון אין קליטה סלולרית ו/או חיבור לאינטרנט, היינו ב-30 שעות של ניתוק מוחלט מהעולם, מה שהיה לא רע בכלל. עכשיו הזמן להשלים פערים. ביום שישי קמנו בבוקר (מוקדם בבוקר – בחמש וחצי! בעצם זה נחשב עוד לילה, לא?) ונסענו שעה מוויליאמס לגרנד קניון. היה ממש מוקדם (כאמור), אז חשבנו שהעננים שבשמים הם ערפילים של בוקר שתכף יתבהרו. הם לא. להפך. הם הפכו לשלג. לפני הגרנד קניון יש מרכז מבקרים של נשיונל גיאוגרפיק ושם מקרינים סרט IMAX, שלדבריהם הוא הנצפה ביותר בכל הזמנים. אכן, הסרט ממש מרשים. המסך ענק והתחושה היא כאילו אתה שט על מימי הקולרדו או טס בשמי הקניון. אפילו גיא התלהב. כשיצאנו מהסרט השלג בחןץ רק התחזק, מה שגרם לנו לחשוב איך להמשיך מכאן. בסופו של דבר החלטנו להמשיך בכל זאת לגרנד קניון, בעיקר כי לא ממש הייתה לנו ברירה אחרת. למזלנו, זו הייתה החלטה נכונה, כי בתוך שעתיים מזג האוויר התבהר, השלג הפסיק והשמש יצאה. אומנם היה עדיין קר מאוד, אבל בכל זאת אפשר לטייל. נסענו ישר למרכז המבקרים שם הילדים קיבלו חוברת משימות, והבטחה שאם ימלאו אותה נכון יקבלו תג של ריינג'ר צעיר (שזה מעין שומר הפארק). המשימה הייתה למצוא פסלים של חיות שהוחבאו על הקירות במרכז המבקרים, והילדים עמדו בה בהצלחה (למעט עקרב שלא הצלחנו למצוא, אבל נתנו לנו רמז). מאחר שהיה קר מדי עדיין לטייל ברגל, לקחנו שאטל לקצה המזרחי של הגדה הדרומית. יש שם נקודת תצפית יפה מאוד ועשינו שם פיקניק. אחרי הצהריים כבר היה יפה יותר, אם כי עדיין קפוא, והחלטנו להיות אמיצים ועשות מסלול הליכה ברגל. הלכנו משהו כמו 3 ק"מ (עם גיא בעגלה) והילדים התנהגו למופת למרות הקור המקפיא. הדרך סלולה לגמרי ועוברת ממש ליד הגדה והנוף פשוט מדהים. קשה לתאר במילים. אתה עומד על שפת המצוק ומרגיש איך כל העולם לרגליך. השכבות בגרנד קניון מגיעות 2 מיליון שנה אחורה, והתחושה היא של ארץ בראשית. המרחבים עצומים, הגובה מסחרר ולא יודעת איך להגדיר את זה, משהו בבטן מתהפך. עד שאתה לא שם אתה לא יכול להבין את זה. פרט טריוויה מעניין: עומק הקניון 1.6 ק"מ מהגדה, ועדיין נהר הקולורדו זורם 750 מ' מעל פני הים, מה שאומר שאנחנו עומדים בגובה של יותר מ-2 ק"מ מעל פני הים. ועוד משהו: בכל יום נהר הקולורדו סוחף איתו 80 אלף טון חול, מה שאומר שהוא עדיין מתחפר ושצבע המים שלו לעולם אינו כחול אלא תמיד חום. הערב התקרב, ומאחר שלא השלמנו את כל המסלול החלטנו לא להילחץ ולהישאר עוד יום. אחרי שוקו חם (להם) ובירה קרה (לנו) במלון ששוכן על שפת הגדה, חזרנו לקרוואן למקלחת וארוחת ערב (הפעם סטייקים, אורז עם שרימפס וסלט) והלכנו לישון. כולנו. בשמונה. כן, בשמונה. אני עוד הצעתי לאלון לראות פרק של "אבודים" אבל התגובה הייתה נחירות רמות. הבוקר קמנו ב-6 ליום שמש יפה (אם כי עדיין קר). הילדים הפתיעו את אלון בשירת "היום יומולדת" וב-7 כבר היינו במסלול, לא רחוק מהנקודה שבה הפסקנו אתמול. הערת ביניים: הולך ומסתמן שהימים שלנו יתחילו ממש מוקדם ויסתיימו ממש מוקדם. צריך להתרגל גם לזה. בינתיים נדמה לי שאני היחידה שיש לה בעיה עם זה). המשכנו ללכת מערבה, גם הפעם 3 ק"מ, וגם הפעם הנוף לא פחות ממהמם. גיא היה במנשא, וטוב שכך כי היו גם עליות. בדרך ראינו מלא איילים מסתובבים חופשי, ליד המסלול ולפעמים ממש עליו, ולעירונים כמונו זו הייתה ממש חוויה. מהגרנד קניון יצאנו לסדונה, מרחק 2.5 שעות נסיעה. נסענו בדרך שאינה הדרך הראשית אבל מומלצת בגלל הנוף, ואכן הבנו למה. מרחבים עצומים של שלג והרים מושלגים ממש כמו בשווייץ. אחרי עצירה בסופרמרקט להשלמות (שחר ביקשה לקנות מרק עוף וקניידלך לליל הסדר) המשכנו לעיר. השלג כבר נעלם, ובמקומו הייתה שמש חמימה. סדונה היא עיר רוחנית כזאת, מלאה גלריות וקריסטלים. היא בנויה בין סלעי ענק אדומים וכשמתקרבים אליה (במקרה שלנו מדרום) מתגלים הסלעים המדהימים האלה בבת אחת. משעמם כבר להגיד שוב ושוב מדהים ויפהפה, אבל אין מה לעשות, השפה העברית לא המציאה מספיק מילים כדי לתאר את היופי הזה. אולי מ-א-מ-ם יתאים פה. החננו את הקרוואן בחניון – שהוא היפה ביותר שראינו בינתיים: שקט, נעים, מוצל, עם דשא ורעש של נחל זורם ברקע – ויצאנו לטייל ברגל בעיר. מאחר שהיום יום ההולדת של אלון ומחר יום הנישואין שלנו, החלטנו לאכול במסעדה במקום בקרוואן. היה נחמד. חזרנו עיפים, אבל החיבור המחודש לציביליזציה השאיר אותנו ערים עד מאוחר (יחסית). הנה כמה תמונות מהיום: הכניסה לגרנד קניון. רצנו בשלג, הצטלמנו ורצנו חזרה לקרוואן. הגרנד קניון ועוד גרנד קניון. במרכז אפשר לראות קטע זעיר מהנהר ועוד גרנד קניון קטע מנהר הקולרדו שנגלה מקצה הצוק בגרנד קניון. חדי העין יבחינו גם בגשר על המים (מימין) אייל אחד מני רבים בגרנד קניון. הכניסה לסדונה סדונה דאונטאון סדונה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: